מס ערך מוסף הוטל בישראל לראשונה ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של "ועדת אשר", שעסקה בעניין זה. בישראל המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ).

לאור ההתפתחות הכלכלית ההולכת ומתחזקת ברומניה, נדרשים תושבים זרים, ביניהם ישראלים, להקים חברות רומניות לצורך ביצוע פעולותיהם השוטפות.

לצורכי מס יכולה חברה להפוך עצמה לחברת בית. האופן שבו ממסים חברה שהגדירה עצמה חברת בית שונה מחברה רגילה באופן המזכיר חברה משפחתית וחברה שקופה, דהיינו אופן מיסויה יהיה כחברת צינור, כאילו הייתה יחיד ולא חברה או לעתים כיחיד ולעתים כחברה. הבסיס הסטטוטורי לכך הוא סעיף 64 לפקודת מס הכנסה.

בימים אלו הוגש לבית משפט השלום בחיפה על ידי משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי מחיפה כתב תביעה בגין פגיעה בעבודה על ידי עובד רפא"ל לשעבר, כנגד רפא"ל וכנגד חברות הביטוח אשר בטחו אותה במועדים הרלוונטיים לתביעה.

חברה שקופה הינו הסדר עתידי בדיני המס בישראל מכוח תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (סעיף 64א1).

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב על ידי כב' השופטת נטע רות, נקבע כי הפגיעה הנפשית שנגרמה לעובד כתוצאה מפיטוריו מעבודתו, הינה תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי

זכות ביושר (Claim of right) היא דוקטרינה בדיני מס הכנסה לפיה כאשר הגיע תקבול, שהשימוש בו לא הוגבל, לידיו של נישום, קמה חובת רישום של תקבול זה כהכנסה בשנה שבה נתקבל.

ביום 15.07.09 יצאה הכרעת דין (תחת ידה של כב' השופטת רוטפלד-האפט – שלום נצרת) בעניינו של מר דורון חסאן, אשר הואשם בהשמטת הכנסה מדוח – עבירה לפי סע' 220(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"), שימוש במרמה- סע' 220(5) לפקודה וקבלת דבר במרמה – סע' 415 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

השתמטות ממס (או התחמקות ממס או העלמת מס) היא עריכת צעדים בלתי חוקיים שמטרתם הקטנת גובה המס (להבדיל מהימנעות ממס, שעניינה דרכים חוקיות להקטנת גובה המס).

תאגיד שעיקר עיסוקו הוא החזקת אמצעי שליטה בתאגידים אחרים, ושאינו עוסק ישירות בפעילויות כלכליות אחרות מהווה חברת החזקות. חברות החזקות בישראל זכאיות בחסות החוק לפטור ממס על הכנסות מסוימות כפי שיפורטו במאמר זה.