חברת בית

לצורכי מס יכולה חברה להפוך עצמה לחברת בית. האופן שבו ממסים חברה שהגדירה עצמה חברת בית שונה מחברה רגילה באופן המזכיר חברה משפחתית וחברה שקופה, דהיינו אופן מיסויה יהיה כחברת צינור, כאילו הייתה יחיד ולא חברה או לעתים כיחיד ולעתים כחברה. הבסיס הסטטוטורי לכך הוא סעיף 64 לפקודת מס הכנסה.

1.            חברת הבית היא חברת מעטים. לפי סעיף 76 לפקודת מס הכנסה חברת מעטים היא חברה בשליטת 5 בני אדם לכל היותר. בהקשר לחוק זה, "בן אדם" מבחינה משפטית כולל גם אדם וקרובו, אדם ובא כוחו, שותפים בשותפות, חברה וחבר בני אדם. מכאן שבפועל יכול שתהא חברת מעטים שהשליטה המעשית בה נחלקת בין למעלה מ-5 אנשים. סייג להגדרה רחבה זו הוא כי חברה ש-80% מהון מניותיה מוחזק או מצוי בשליטת חברה אחרת שאיננה חברת מעטים או חברה שיש לציבור עניין ממשי בה (שאחד מבעלי מניותיה הוא חברה ציבורית) לא תחשב לחברת מעטים.

2.            הוגשה בקשה בכתב להיחשב לחברת בית. אין קביעה בדבר מועדים, ומכאן יכולה חברה לפנות ולבקש להיחשב לחברת בית בדיעבד, כלומר לאחר תקופת המס, מה שמהווה פתח עצום לתכנוני מס.

3.            כל רכושה ועסקיה הם אחזקת בניינים. הפרשנות המקובלת של רשות המסים היא שדי כי הפעילות העיקרית היא אחזקת בניינים. 

סעיפים 76 עד 81 קובעים כי אם חברת מעטים לא חילקה דיבידנד לבעלי מניותיה אך מתברר כי יש לה רווחים לחלק, ואי החלוקה גוררת הימנעות ממס, רשאי מנהל רשות המסים להורות כי יתייחסו לרווחים כאילו חולקו כדיבידנד, וזאת בכפוף להתייעצות עם ועדה מייעצת ומתן זכות שימוע לחברה. מעשית לא הוקמה עד היום ועדה מייעצת וסעיף זה שהינו בעל פוטנציאל אנטי-תכנוני רב הוא אות מתה.

חברת בית היא אחת מ"חברות הצינור". חברה המוגדרת חברת בית מקנה לבעלי המניות בה מעמד ייחודי. הכנסות החברה ייוחסו לכל אחד מבעלי המניות במישרין וימוסו לפי שיעור המס השולי המוטל עליו. לכאורה, במרבית המקרים, יעדיף היחיד כי המס שיושת על הכנסות החברה יהיה לפי מס החברות, שנמוך משמעותית מהמס השולי המקסימלי המוטל על יחידים. עם זאת, תכנון מס בסיסי (אך כזה המצוי במחלוקת עזה) יאמר כי כאשר חברה מרוויחה יותיר בעל המניות את החברה במעמדה הרגיל. משעה שהיא מפסידה, יהפכה לחברת בית, וינכה את ההפסד מהכנסותיו האישיות.