הלבנת הון

משרדנו מתמחה בייצוג ישראלים אשר נדרשו על ידי הבנק לסגור את חשבון הבנק שלהם בסניפם מחשש להלבנת הון ו/או חשש לא מוסבר אחר בסיוע עו"ד מומחים בדיני בנקאות - לחצו כאן לכל הפרטים בנושא.

בהחלטה תקדימית קיבל בית המשפט העליון ביום 17/4/18 ערעור שהגישו נאשמים בעבירות מרמה והלבנת הון, על ההחלטה בגדרה ניתן צו זמני לחילוט רכושם מכוח חוק איסור הלבנת הון. נקבע כי לאור הוראות החוק והתכליות הניצבות בבסיס מוסד החילוט, לא ניתן לחלט רכוש של המערערים בשווי פירות העבירה שמעולם לא הגיעו לידיהם (ע"פ 8312/17 ברהמי בנימין נ' מדינת ישראל).

בעתיד הקרוב ייכנס לתוקף תיקון מספר 26 להצעת חוק איסור הלבנת הון התשע"ח - 2017 אשר מוכיח, פעם נוספת יש לומר, כי החוק לאיסור הלבנת הון תש"ס - 2000 סטה לגמרי מתכליתו האמיתי (מאבק בטרור, בנגע הסמים המסוכנים ועברייני הפשע המאורגן) והפך לחוק דרקוני תוך שימוש בסנקציות בלתי מידתיות כלפי הפרטים בחברה.

ביום 2.9.15 נכנס לתוקף תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000, (להלן: "התיקון") המטיל על עורכי דין ורואי החשבון המבצעים עבור לקוחותיהם "שירות עסקי" (להלן: "נותני שירות") חובות הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, זאת במטרה למנוע את ביצוען של פעולות עסקיות המשמשות להלבנת הון או מימון טרור תוך ניצול אי ידיעתו ושמו הטוב של העו"ד או הרו"ח.

עד שנת 2000 "הלבנת הון" לא הייתה מוגדרת כעבירה בחוק הישראלי. לפיכך, גם במקרים בהם עמדו הוכחות מוצקות בפני הרשויות כי בוצעה הלבנת הון, לא ניתן היה לתפוס את הכסף או הרכוש הבלתי חוקי, אם לא הוכח כי הפשע המהווה את מקור ההון, בוצע בישראל.

הלבנת הון היא פעולה כלכלית אשר לה יסודות בלתי לגאליים המתקשרת עם פשיעה, ויש ניסיון למנוע אותה מצד מוסדות מס ההכנסה.

המדובר הוא באחד מתיקי הלבנת ההון הגדולים ביותר שאירעו בישראל במהלך השנים האחרונות, שתחילתו לפני כחצי שנה כאשר בעקבות חקירה סמויה שנערכה ע"י היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, בשיתופן של רשויות החקירה בצרפת, הוקפאו מספר חשבונות בנקים בישראל השייכים לתושבים זרים לאחר שהופקדו בהם סכומי עתק, שמקורם לפי החשד בעבירות מס, בהונאות ובקבלת דבר במרמה במסגרת ארגון פשע.

ביום 02/08/2000 אישרה הכנסת, בקריאה שלישית, את חוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 (פורסם בס"ח תש"ס 1753 מיום 17/08/2000 בעמ' 293; יקרא להלן: " החוק").

הלבת הון היא ביצוע של פעולה פיננסית שמטרתה היא מיסוך הוא הסתרת המקור והיעד של כסף אשר מקורו בפעילות חוקית או לא חוקית.

ישראלים רבים המקיימים פעילות עסקית מחוץ לגבולות ישראל באמצעות חברות זרות ומחזיקים במניות באותן חברות, נוהגים מעת לעת למשוך תשלומי דיבידנד מאותן חברות מבלי לדווח על אותן החזקות ו/או על אותן הכנסות לרשויות המס בישראל.