אדם שנחשב תושב ארעי בספרד, מקבל הכנסות ממשכורת בארץ ומשלם מס וביטוח לאומי בארץ כאזרח ישראלי. הוא בעל מניות בחברה שהוא הבעלים היחידים שלה ומושך דיבידנד ממנה אותו הוא מעביר לספרד לצורך מחיה שם. האם יתכן כי שלטונות ספרד ירצו לחייב אותו במס נוסף על המס ששילם בארץ?

לאחרונה התפרסם פסק דין מפי כב' השופטת ד'ר דרורה פלפל, שעניינו תביעה למתן צו מניעה קבוע ולקביעת פיצוי כספי בגין הפרת זכויות קניין רוחני ועשיית עושר ולא במשפט הנובעות מהעברת רישום הבעלות בשם המתחם "Blidira.co.il" על שם חברת "מקורות תוכנה בע"מ. כמו כן מעשיית שימוש שלא כדין בדומיין ובתוכנה שפותחה במסגרת מיזם אינטרנטי.

לאחרונה בתי דין לעבודה פוסקים בתביעות עובדים שתבעו מעסיקים בסכום גלובלי נטו ללא פירוט. לדוגמה, עובד תבע מעסיק בסכום של 100,000 ₪ עבור פנסיה, פיצויים, חגים, חופש והבראה ונפסק סך של 40,000 ₪ ללא פירט. השאלה היא כיצד יש להתייחס לסכום זה ברישום בתלוש או בספרים?

סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), קובע כי על עסקה בישראל ועל ייבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין.

לנישומה הועברו כספי משכורת אשר שייכים לשנת 2013 בתחילת שנת 2014 . כתוצאה, נוצרה לה הכנסה בחסר בשנת 2013 והכנסה ביתר בשנת 2014 . הנישומה פנתה לחשבות השכר אצל מעבידה וביקשה לקבל טופס 106 ידני שיכלול את ההכנסות הנכונות לשנת 2013 . עד היום בקשתה לא נענתה. מה ניתן לעשות? להגיש את הדוח עבור שנת 2013 עם טופס 106 שגוי ולתקן בהמשך או שאין סיכוי שברשות המיסים יתקנו אותו?

בני זוג שאינם נשואים ולהם ילד משותף, גרים יחד ומנהלים משק בית משותף. האם לאימא מגיעים נקודות זיכוי כ"אם חד הורית"?

בפס"ד דקסון נ' אגיס ואח' שניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א, בתאריך 3.6.12 קובע השופט שהתובעת חב' דקסון לא הוכיחה את יסודות העוולה של גניבת עין או את העילה של עשיית עושר ולא במשפט. השופט דוחה את התביעה ומטיל על התובעת לשלם לנתבעות הוצאות משפט בסך 50,000 ₪ ושכ"ט בסך 150,000 ש"ח.

המעביד מוסיף כל חודש לעובדת זרה בענף הסיעוד שרשומה במשרד כח אדם ומקבלת תלוש שכר כחוק כ 3,000- ₪ עבור שבתות שהיא נשארת לעבוד ועבור ימי חג. איזה סכום צריך לדווח לביטוח לאומי בדיווח כמעסיק, האם את הסכום שהוא משלם בלבד או שיש לכלול גם את הסכום שהיא מקבלת במסגרת תלוש השכר שעליו שולם ביטוח לאומי?

בשנים האחרונות מתגבר השיח הציבורי הנסב סביב סוגיית מיסויים בישראל של יחידים תושבי ישראל על הכנסותיהם המופקות בחו"ל. רשויות המס בישראל נלחמות בשיניים ובציפורניים על מנת לשמר אחיזה איתנה בהכנסות המופקות על ידי אותם ישראלים בחו"ל ובתוך כך מנסות ככל שאפשר לנגוס נגיסות גדול מההכנסות האמורות, ועל הכף השנייה של המאזניים הממשלה ומשרד האוצר "שוברים את הראש" בכדי לשמור על בעלי ההון קרובים אליהם, ועושים ככל שביכולתם כדי למנוע מהם לנתק את זיקתם למדינת ישראל לטובת הגירה למדינות אחרות המוגדרות כמקלטי מס.

בעמותה כדוגמת בית כנסת שהכנסותיה דלות, משלמים לפעמים הוצאות (בסכומים קטנים יחסית) בשל ניקיון, תיקונים קלים וכו', לאנשים שהם בדרך כלל מבוגרים ואין להם תיק לא במס הכנסה ולא במע"מ. מדובר בהוצאות "חד פעמיות" - להוצאות קבועות בידי אנשים קבועים העמותה דואגת להוציא תלושי משכורת כמקובל. האם קיימת שיטה או הוראה או תקנה לטיפול בביסוס או בהוכחת ההוצאה שבוצעה וברישומה בספרים מבלי להיקלע למצב של פסילת ספרי העמותה?