בשנים האחרונות מתגבר השיח הציבורי הנסב סביב סוגיית מיסויים בישראל של יחידים תושבי ישראל על הכנסותיהם המופקות בחו"ל. רשויות המס בישראל נלחמות בשיניים ובציפורניים על מנת לשמר אחיזה איתנה בהכנסות המופקות על ידי אותם ישראלים בחו"ל ובתוך כך מנסות ככל שאפשר לנגוס נגיסות גדול מההכנסות האמורות, ועל הכף השנייה של המאזניים הממשלה ומשרד האוצר "שוברים את הראש" בכדי לשמור על בעלי ההון קרובים אליהם, ועושים ככל שביכולתם כדי למנוע מהם לנתק את זיקתם למדינת ישראל לטובת הגירה למדינות אחרות המוגדרות כמקלטי מס.

בעמותה כדוגמת בית כנסת שהכנסותיה דלות, משלמים לפעמים הוצאות (בסכומים קטנים יחסית) בשל ניקיון, תיקונים קלים וכו', לאנשים שהם בדרך כלל מבוגרים ואין להם תיק לא במס הכנסה ולא במע"מ. מדובר בהוצאות "חד פעמיות" - להוצאות קבועות בידי אנשים קבועים העמותה דואגת להוציא תלושי משכורת כמקובל. האם קיימת שיטה או הוראה או תקנה לטיפול בביסוס או בהוכחת ההוצאה שבוצעה וברישומה בספרים מבלי להיקלע למצב של פסילת ספרי העמותה?

בעמותה רשומה בוצעו שיפוצים במבנה שמשמש אותה. ממבצעי העבודה התקבלה חשבונית פיקטיבית. האחראים על העמותה לא מצליחים להגיע למבצעי העבודה כדי להשיג מסמכים ראויים. בינתיים הסכומים נרשמו כחוב של מאן דהו בספרים עד מציאת פתרון מתאים. מה הפתרון שהמומחים מציעים בנושא, האם בהעדר פתרון מסמכי ניתן או חייבים לרשום הערה או הסתייגות או גילוי נאות מתאים בדוחות הכספיים של העמותה?

סעיף 12 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מעניק למועצת רואי החשבון סמכות לחקור בעצמה או על ידי מי שתמנה לכך מבין חבריה, כל מקרה שהובא לידיעתה ובו נאשם רואה חשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

לקוח השקיע בניירות ערך סכום לא מבוטל אצל ברוקר וההשקעה התנהלה בבנק ישראלי. בשלב מאוחר יותר הברוקר עבר לחו"ל, לקח עימו את הכספים וניהל זאת תקופה מסוימת בחו"ל. מאוחר יותר הודיע הברוקר כי הקרן פשטה רגל. לאחר הגשת תביעה ניתן פסק דין שקבע כי הקרן אכן קרסה שלא באשמת הברוקר והלקוח הפסיד את הכסף והוצאות משפט. האם ניתן על סמך פסק הדין לתבוע הפסדים בניירות ערך לצרכי מס הכנסה לשנת 2014 למרות שאין אישור מהבנק או מהברוקר המעיד על הפסדים אלא רק פסק דין של בית המשפט?

אדם פרטי שעיקר הכנסתו כעובד שכיר, השכיר נכס בבעלותו הרשום בטאבו כדירת מגורים, לבית ספר המסווג כמלכ"ר, למטרת כיתות לימוד. האם חל מע"מ על עסקה זו, ואם כן, על מי חל התשלום והדיווח על העסקה. האם על המשכיר שעליו לפתוח תיק במע"מ ולגבות מע"מ מהשוכר, ולשלם באופן שוטף, או על השוכר שהוא מלכ"ר שחייב לדווח ולשלם מע"מ על עסקה זו כעסקת אקראי.

קבלן משנה מבצע עבודות שרטוט למעצב פנים מידי פעם ואין לו תיקים ברשויות. הוציא ממס הכנסה אישור תיאום מס כשכר אומנים. האם מותר לדווח עליו בצורה כזו בלי תלוש שכר, עיקר השאלה מתייחס לאי הדיווח למוסד לביטוח לאומי. האם תקין לא להוציא תלוש שכר וכך למעשה אין דיווח לביטוח לאומי על הכנסה זו. עד כמה קיים סיכון וקיימת אחריות על המעסיק?

"ישנו צורך אמיתי ומהותי להטמיע תהליך הגישור בתיקי מס אזרחיים, שיביא לקיצור לוחות הזמנים עד לפתרון הסכסוך, מניעת הצטברות ריביות והצמדה, והגברת שיתוף הפעולה בין הגורמים המעורבים" כך כותב במכתבו אל שר האוצר עו''ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד עורכי דין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי, המתמחה בדיני מיסוי ישראלי אזרחי, מיסוי פלילי, ייעוץ מס ומיסוי בינלאומי.

בתאריך 4.6.12 הונחה הצעת החוק על שולחנה של הכנסת, בדברי ההסבר להצעת החוק מסביר היוזם ח"כ יואל חסון שבשנים האחרונות גדלה התחרות בשוק הסלולר ומחירי החבילות לצרכן עבור שימוש חודשי מוגדר של דקות שיחה הוזלו באופן משמעותי, בוודאי בהשוואה לשנת 2002, עת תוקנה התקנה המטילה זקיפה סלולארית על העובד, מה שהופך את "ההטבה" של שימוש במכשיר סלולארי שניתן ע"י המעביד ללא כדאית.

בין לקוחות המשרד, יש לי לקוח שהינו מושב עובדים (אגודה שיתופית). למושב מונה על ידי רשם האגודות השיתופיות יו"ר ועד. המושב משלם שכ"ט ליו"ר הוועד שמשמש גם מזכיר/גזבר, אולם יו"ר הוועד כותב את השיק לפקודת עמותה שהינה מלכ"ר וממציא קבלה של העמותה למושב. לדעתי התפקיד אותו משמש יו"ר הינו בתחום המקצוע החופשי ועל כן חייב נותן השרות להמציא חשבונית מס / קבלה ערוכה על שמו למקבל השרות. נא דעתכם.