החוק לעידוד השקעות הון מהווה אמצעי מרכזי במדיניות התיעוש והצמיחה הכלכלית בישראל. החוק מעודד השקעות במשק כולו ובמיוחד, אך לא רק, באזורי הפריפריה.

בית משפט השלום בירושלים נתן החלטה בת"א 18211-01-11 בנוגע לסוגיית ההתיישנות של תביעות לפי ס' 154 לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה"). במסגרת החלטה זו הביע בית המשפט את עמדתו לגבי היחס בין סעיף 154 לפקודה לבין סעיף 6 לחוק המיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 (להלן:"החוק") בכל הקשור לתחולתם ועיתוי התחולה.

באם נישום שכיר הגיש דו”ח בגין שנת 2012 ודו”ח שודר במהלך שנת 2013 והוא מעוניין לפרוס מענק חייב ומס בגינו שנרשם בושמה לשנת 2012 קדימה האם שמורה לו הזכות לבקש לפתוח שומה?

אבקש לדעת מה דינם של הפסדים מנ”ע אשר לא דווחו כהפסדים מועברים בחלק מהשנים (וזאת בהנחה שלא היו רווחי הון כלל בשנים המדוברות) לדוגמה אם בדו”ח לשנת 2010 שודר הספד הון מועבר בנ”ע בסך X ש”ח. בשנים 2011-2013 לא היו רווחי הון בכלל והפסד הון מועבר מנ”ע משנת 2010 לא צוין בדו”חות שהוגשו בגין שנים 2011-2013.

כאשר מוביל או משלח מתבקש לתקן שטר מטען שהנפיק, סביר כי יבחן תחילה את מידת הסיכון הגלומה בתיקון המבוקש, ובהתאם לכך יחליט אם הוא נעתר לבקשת התיקון, עם או ללא תנאים וסייגים.

בהצעת חוק שהונחה על שולחנה של הכנסת ביום 15.10.12, באמצעות ח"כ דב חנין ואח' מוצע למנוע הפלייה בהעברת זכויות במקרקעין. הכוונה הינה לאסור על בעל זכות במקרקעין הפלייה בין מציעים בעסקה להעברת זכות במקרקעין מהעילות הבאות:

בעל מוסך קנה רכב המוגדר ברישיון הרכב כרכב שטח - T2, משקל כולל 1034, תוצר בומברדיי - VX. הרכב נמצא דרך קבע במוסך ומשמשו לחילוץ רכבים ותיקוני דרך. האם ניתן לתבוע את מלוא התשומות בגין רכישה זו?

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בי"ם (פסק דין מיום 29 לאוק' 2012, בן ישי ואח' נ' פקיד השומה ירושלים) פסק כבוד השופט דוד מינץ, בניגוד לדעתו של פ"ש י"ם, כי לאור התנהלותם של המערערים ניתן ללמוד כי כוונתם היתה להפריד את הניהול והשליטה ביניהם על החברות בדרך של הנפקת מניות ודילול בפועל של החזקותיהם, כך שהשליטה בכל אחת מהחברות תמצא רק בידי אחד מהם, מה שאינו מהווה אירוע מס.

האם ניתן "לחלק" את ההכנסה מתמלוגים של ספר בשנת 2016, שש שנים אחורה? במידה וכן, איך זה מתבצע מבחינה טכנית?

סעיף 25(א) לחוק החוזים-חלק כללי (תיקון מס' 2) מורה כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".