הדין ברוסיה קובע, כי חברה שמקום התאגדותה הוא ברוסיה, תחשב כתושבת רוסיה לצורכי מס. חברה תושבת רוסיה חייבת במס ברוסיה על כל הכנסה שהפיקה ו/או שנצמחה לה, וזאת ללא קשר למקום הפקתה או צמיחתה של ההכנסה, בעוד שחברה שאינה תושבת רוסיה עשויה להתחייב במס ברוסיה אך ורק בגין הכנסה שהפיקה ו/או שנצמחה לה ברוסיה.

היכן עובר קו הגבול בין התחמקות אדם ממס לבין תכנון מס לגיטימי? הזכות לתכנון מס הוכרה כלגיטימית במרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם המערבי ביניהן ישראל. התחמקות ממס והימנעות ממס שתיהן נועדו להפחית מס, אך המבדיל ביניהם הוא השוני באמצעים שנעשה בהם שימוש.

כאשר נפטר אדם ישראלי אשר הותיר אחריו רכוש ברומניה יכלל רכושו זה כחלק מן העיזבון העומד לחלוקה בין יורשיו. אך בהתאם לאיזה דין יחולק הרכוש ברומניה? ומה קורה כאשר לאותו אדם אזרחות כפולה, ישראלית ורומנית?

תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") שאושר בכנסת ישראל בקריאה שנייה ושלישית ביום 7.3.2011 ושתחולתו הינה לגבי עסקאות שיבוצעו החל מיום 31.3.2011 (להלן: "התיקון") משנה משמעותית את אופן הליכי הדיווח בעסקאות מקרקעין והליכי תשלום המס.

סוגיית מועד החיוב במס קבועה בפרק ו' לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). כיום, מועד החיוב במס מתחלק לשני מסלולים:

חוק הערבות, תשכ"ז-1967 קובע כי ערבות הינה התחייבותו של אדם , המוגדר כערב לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי המוגדר כחייב.

ברוב מדינות העולם קיים בדיני המס העיקרון, כי המס מוטל לא רק על הכנסה שהופקה ממקורות פנים, אלא אף על הכנסה שהופקה ממקורות חוץ, בין אם הכנסה זו התחייבה במס בידי מקבלה בארץ המקור ובין אם לאו. מכאן, שלעיתים עשויה הכנסה מסוימת להיות נתונה לחיוב במס על-ידי יותר ממדינה אחת.

סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 מגדיר זכות במקרקעין כדלקמן:

שני מסלולים עיקריים לחלוקת רכוש קיימים במשפט הישראלי הנקבעים על פי מועד נישואי בני הזוג. עניינם של זוגות הנישאו לפני שנת 1974 יידון על פי "חזקת השיתוף בנכסים" כפי שהתפתחה בפסיקת בתי המשפט בישראל.

מתי ולמה נדרש לכתוב צוואה מבחינה אישית, משפחתית ומשפטית - על הכדאיות, היתרונות השונים והחשיבות הגדולה של צוואות בימנו בסיקור המיוחד שלפניכם.