חובת הגילוי החלה על הבנק זכתה לדיון נרחב בפסיקה בהקשרים רבים ומגוונים. הבנק כפוף לחובות גילוי מוגברות אשר נועדו לשקף את עוצמתו של הבנק אל מול הלקוח, כמו גם את עוצמת ההשפעה הנודעת להתנהלותו ביחס למשק כולו.

סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"), קובע כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, וכי הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

בחודש מאי 2010 פנו חברות ב.א. אלקטרוניקה ו-יצירה טכנולוגיות זיווד, באמצעות עו"ד יואב הריס ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן ועמית גרוס, אל בית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה למתן צו להקפאת ההליכים המשפטיים כנגדן. החברות, הממוקמות באזור תעשייה תפן, פעלו בתחום ייצור מעגלים מודפסים וזיווד אלקטרוני.

במשך ההיסטוריה ועד לימים אלו ממש, היווה הזהב סחורה חשובה ביותר, כזו המאופיינת בדרך כלל ביציבות מחירים.

הוראות החוק המתייחסות לעיכוב ביצוע עונש מאסר מצויות בסעיפים 43, 44 ו87- לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

טענת "פרעתי" הקבועה בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 מאפשרת לחייב, הטוען כי מילא אחר פסק הדין שניתן בעניינו או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, להגיש בקשה בעניין זה לרשם ההוצאה לפועל, תוך שהחוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין.

חוק איסור הלבנת הון (להלן: החוק) נחקק בשנת 2000, בניסיון להילחם בהלבנת הון ולמנוע פעולות שמקורן בפעילות עבריינית.

הדין ברוסיה קובע, כי חברה שמקום התאגדותה הוא ברוסיה, תחשב כתושבת רוסיה לצורכי מס. חברה תושבת רוסיה חייבת במס ברוסיה על כל הכנסה שהפיקה ו/או שנצמחה לה, וזאת ללא קשר למקום הפקתה או צמיחתה של ההכנסה, בעוד שחברה שאינה תושבת רוסיה עשויה להתחייב במס ברוסיה אך ורק בגין הכנסה שהפיקה ו/או שנצמחה לה ברוסיה.

היכן עובר קו הגבול בין התחמקות אדם ממס לבין תכנון מס לגיטימי? הזכות לתכנון מס הוכרה כלגיטימית במרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם המערבי ביניהן ישראל. התחמקות ממס והימנעות ממס שתיהן נועדו להפחית מס, אך המבדיל ביניהם הוא השוני באמצעים שנעשה בהם שימוש.

כאשר נפטר אדם ישראלי אשר הותיר אחריו רכוש ברומניה יכלל רכושו זה כחלק מן העיזבון העומד לחלוקה בין יורשיו. אך בהתאם לאיזה דין יחולק הרכוש ברומניה? ומה קורה כאשר לאותו אדם אזרחות כפולה, ישראלית ורומנית?