נתונים כלליים לעניין מיסוי חברות בקפריסין בהתאם לדין בקפריסין, חברה המנוהלת ונשלטת משטח קפריסין תחשב כחברה תושבת קפריסין לצורכי מס. על מנת שרשויות המס בקפריסין יתייחסו לחברה שנתאגדה בקפריסין כחברה שאינה חברה תושבת קפריסין לצורכי מס על החברה להציג אישור בדבר תשלום מס במדינת תושבותה.

סמכותה של רשות המס להמיר את העמדתו של החשוד בעבירת מס לדין, בתשלום כופר כסף כחלופה להליך הפלילי כנגדו, קיימת בכל חוק מס (להלן סע' 221 לפקודת מס הכנסה, סעי' 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סע' 121 לחוק מע"מ, סע' 231א' לפקודת המכס, סע' 25 לפקודת מס קניה וסעי' 60 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים).

סכומי הכספים המוחזקים על ידי ישראלים בחשבונות זרים בחו"ל מוערכים במאות מיליארדי שקלים. עם החלתה של הרפורמה במס בשנת 2003, תושבי ישראל חייבים בדיווח על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל והמופקדות בחשבונות בנק בחו"ל, והן בגין הכנסות ריבית הנובעות מכספים המצויים בחו"ל.

הדין בפולין קובע, כי חברה שמקום רישומה הוא בפולין או שהועד המנהל שלה (הדירקטוריון) יושב בפולין, תחשב כתושבת פולין לצורכי מס.

למרות הרוחות הנושבות בימים אלה מוועדת טרכטנברג, הנוטות להעלות את נטל המיסים על בעלי הכנסות גבוהות, מתברר כי עבור ישראלים מסויימים, גם האמידים שבהם, משמשת מדינת ישראל דווקא כמקלט מס אטרקטיבי: עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים.

נוכח צמיחתה האדירה של כלכלת סין אשר בקצב מסחרר מתעצבת ככוח עולה וכאחת השחקניות המרכזיות בכלכלה הגלובלית ואגב כך מרכזת בשטחה ענפי תעשיה שלמים, החל מתעשיות כבדות וכלה בתעשיות עתירות ידע (היי- טק, ביו- טק), הרי שיותר ויותר ישראלים שמים פעמיהם לעבר המזרח- לכיוונה של האימפריה הסינית.

כמשרד עורכי דין ותיק העוסק במגוון היבטי המיסוי האזרחי והפלילי בישראל ומחוצה לה, אשר נחשף לעוולות ועיוותי מס רבים בדיני המס בישראל במסגרת עבודתנו היומיומית, מצאנו לנכון להביע את דעתנו ולהציע מספר צעדים אשר לטעמנו עשויים להקל את נטל המיסים הנוכחי המוטל על מעמד הביניים, לטובת ישראל צודקת יותר.

באוגוסט 2011 התקבלו בפרלמנט הקפריסאי מספר תיקונים לדיני החברות, חוק מס ההכנסה וכן חוק ה- Special Defence Contribution Tax, אשר נועדו להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים. עיקרי התיקונים יפורטו להלן:

חובת הגילוי החלה על הבנק זכתה לדיון נרחב בפסיקה בהקשרים רבים ומגוונים. הבנק כפוף לחובות גילוי מוגברות אשר נועדו לשקף את עוצמתו של הבנק אל מול הלקוח, כמו גם את עוצמת ההשפעה הנודעת להתנהלותו ביחס למשק כולו.

סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"), קובע כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, וכי הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.