במסגרת פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 (להלן: "החוק לעידוד השקעות הון"), מעוגנות להן הטבות מס די משמעותיות, המתייחסות לבניית בנינים המיועדים להשכרה למגורים. למרבה הצער, לא כולם מודעים לקיומו של אפיק ההשקעה הנ"ל וחבל! לאור האמור, ראינו לנכון לסקור במסגרת מאמר זה את הטבות המס המוענקות בגין בניית בנין המיועד להשכרה למגורים ואת התנאים הדרושים על מנת לזכות בהטבות המס האמורות.

סופת ההוריקן "סנדי" שפגעה לאחרונה בארה"ב, הנה דוגמה קיצונית למקרה שבו כוח עליון מתערב בתוכניות העוסקים בסחר בינלאומי. גם הרבה אחרי שהמים העודפים יטופלו והנמלים ישובו לעבודה סדירה, צפויות השפעותיה של הסופה סנדי להיות מורגשות בתחום ההובלה והשילוח, שהרי שיבושי הלו"ז שארעו, המתקנים והכלים שנפגעו או אפילו יצאו מכלל שימוש, צפויים גם הם לתת את אותותיהם ולשבש את הפעילות בכלל היבטי השילוח ובמיוחד בתחום ההובלה הימית.

מדוע חשוב להיוועץ עם עו"ד בסוגיות של מיסוי מקרקעין לפני קבלת כל החלטה על רכישה או מכירה של נכס מקרקעין בישראל? ממה חשוב וצריך להימנע וכיצד להיזהר בעסקת מקרקעין?

ההכרעה השיפוטית לעניין קביעת משמורת של קטינים בסכסוכיי גירושין הינה מהמקרים המובהקים ביותר של "דיני נפשות". שופט או דיין שעומד לפתחו סכסוך המערב שאלת משמורת ניגש למלאכת כתיבת ההכרעה בחשש וזהירות רבים, וזאת רק לאחר מיצוי כל האפשרויות לפיתרון הסכסוך על דרך הפשרה עם בעלי הדין - הורי הקטינים.

בשכונת כפר שלם, בתל אביב, מתגוררות כיום כ- 700 משפחות. רובם התיישבו במקום לפני כמה עשרות שנים בעידוד המדינה. למשפחות אלו אין כל זכות רשומה בטאבו אך עומדת להם "חזקת השנים" הקובעת זיקת הנאה על אותם הקרקעות עליהם הם יושבים, תוך התייחסות למבנים אשר הקימו על אותם הקרקעות.

במסגרת ההיערכות הכוללת של מדינת ישראל לאפשרות של רעידות אדמה, התקבלה בשנת 2005 החלטת ממשלה המאשרת את תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה או בשמה הנפוץ – תמ"א 38.

בעולם של "שוק חופשי" קורה לעתים שיזמים וגם סתם אנשים מבקשים לייבא לארץ מוצרים שונים מרחבי הגלובוס. המסגרת המשפטית העוסקת בחוקיות היבוא מורכבת ממספר רב של חוקים ודיני, המטילים הגבלות, איסורים ודרישות שונות על טובין ביבוא. הדרישות נעות בין איסור יבוא מוחלט, לבין חובת רישוי, אישורים שנתיים, תקן וסימון.

עדים אנו לאחרונה לשינויי חקיקה שנעשים במסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה שנועדה לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה ולהתמודד עם השלכות המשבר בכלכלה העולמית על הכלכלה הישראלית.

כאשר יבואן מייבא טובין (סחורה) לארץ, גובה המכס שעליו לשלם נגזר לעיתים קרובות מערך הטובין על פי חשבונית היצוא. ככלל יש להוסיף לערך הטובין על פי החשבונית (במידה שאינם כלולים במחיר זה מלכתחילה) את כלל עלויות היבואן, כפי שמופיעים בסעיף 133 לפקודה כגון: שינוע, דמי זיכיון, תשלומים עתידיים וכדומה, על מנת לחשב את גובה המכס בגין הסחורה.

למדינת ישראל יש אינטרס להגן על התעשייה המקומית שלה. סיבה מרכזית לכך היא השאיפה להגן על מקומות עבודה המייצרים תעסוקה ואשר לרוב מצויים בפריפריה. סיבה נוספת היא הרצון של המדינה שהידע והנסיון הדרושים לייצור המוצר ישארו בידיה, על מנת לשמר על עצמאותה למקרה צרה.