העולם כפי שאנו מכירים אותו עובר, בשני העשורים האחרונים הליך של גלובליזציה, והופך לעולם שבו יבוא ויצוא במדינות רבות בעולם הנו ענין שבשגרה שכן עלויות השינוע זולות הרבה יותר מבעבר הלא רחוק. יצרנים ישראלים רבים מעדיפים כיום לייבא את מרכיבי הייצור שלהם מחו"ל ולייצא את המוצר בשלמותו למדינות אחרות. לעתים, כאשר מרכיבים אלו עומדים בתנאי הסכמי הסחר הבילטראליים שישראל חתומה עליהם עם המדינות השונות וכן, בכפוף לתנאי הדין המקומי, יכולים אותם יצרנים לדחות את תשלום המס בגין אותם מרכיבים.

הידיעות על מאמצי משרד האוצר להידוק הפיקוח על תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנק זרים או נכסים אחרים לא מדווחים בארץ, דרך הרחבת חילופי מידע עם רשויות המס האמריקאיות, מבשרות ללא ספק על שינוי מהותי בכללי המשחק המיסויים הבינלאומיים ובמאמצים המושקעים על ידי רשויות המס בישראל על מנת להגיע לנכסים וחשבונות בנק בלתי מדווחים של ישראלים, כפי שהכרנו עד כה. מאמצים אלו של משרד האוצר והנהלת רשות המיסים, מגיעים כתגובה לתום מבצע "גילוי מרצון", אשר הסתיים בערב יום כיפור ש"ז ולהוראות החקיקה החדשות בארה"ב, המחייבות בנקים ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, לדווח לרשויות המס בארה"ב על חשבונותיהם של אזרחים אמריקאים, לרבות של תושבי ישראל.

בשנים האחרונות, מהדקת רשות המיסים את הפיקוח על מתכנני המס דרך הרחבת חילופי מידע בנושאי מיסים ושינויים בחוק החיסיון הבנקאי בין מדינות רבות. ע"פ דיווחי התקשורת, רשויות המס בארה"ב ובמדינות נוספות, "קיבלו" לידיהם רשימת בעלי חשבונות בשוויץ, אשר נמסרו להם ע"י עובד הבנק. רשימה זו, ככל הנראה, הועברה דרך רשויות האכיפה במדינות הנ"ל אל רשות המיסים וכעת זו אוחזת ברשימה של ישראלים המחזיקים חשבונות בחו"ל. בטרם נקיטת הליכים פליליים כנגד מעלימי המס, פרסמה רשות המיסים, לפני כשנה, הוראת שעה – גילוי מרצון.

פסיקת בית המשפט העליון בסין מהחודש שעבר הביאה עמה בהירות מסוימת בשאלה האם ייצור תחת הסכם OEM מהווה שימוש בסימן מסחרי בסין. ייצור ציוד ומוצרים בסין תחת הסכמי Original equipment manufacturing (OEM) נפוץ מאוד בסין. תחת הסכמי ה- OEM חברה זרה מספקת לחברה סינית דוגמאות מוצר עם סימן מסחרי ומבקשת מחברה הסינית לייצר את אותו המוצר עם אותו סימן מסחרי. במקרים רבים, כל הסחורה מוחזרת למכירה במדינות זרות.

לפני כשבועיים, אישרה וועדת הכספים של הכנסת בשיתוף עם משרד האוצר את התקנות הקובעות מיהם הזכאים לפיצוי בגין נזק עקיף הנגרם במהלך מבצע "עמוד ענן" וכמו"כ את דרך הפיצוי וקביעת שיעורו. התקנות טרם פורסמו וכמו"כ הוראת הביצוע של רשות המיסים, אך הן צפויות להתפרסם במהלך החודש הנוכחי.

למגינת ליבנו, במקרים לא מעטים, אגב יישום סמכויותיו של מנגנון המס, מתקפחות לעיתים קרובות זכויותיו האזרחיות של הנישום. ככלל, הסמכות לשום מוענקת לפקיד השומה מכוח סעיף 145 לפקודת מס הכנסה וזאת בתוך 3 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח (ובנסיבות מיוחדות אגב אישור המנהל בתוך 4 שנים). אף על פי כן, במסגרת סעיף 147 לפקודה הקנה המחוקק לפקיד השומה סמכות לעיין ולתקן שומות שנעשו על ידו וזאת הגם שחלפו המועדים המאוזכרים למעלה.

מי שמסר חשבוניות פיקטיביות לצרכי מכס לא יוכל להסתמך מאוחר יותר על החשבוניות המקוריות – בית משפט השלום בחיפה דחה תביעה של יצואן סיני כנגד יבואן ישראלי לתשלום תמורה של סחורה שסיפק, לאחר שהתברר שקיים סט מקביל של חשבוניות עבור אותה סחורה, והיצואן הסיני טען כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות אשר נמסרו ליבואן לצרכי מכס.

סופת העל "סנדי" שפגעה בחוף מזרחי של ארה"ב, היא דוגמה למקרה שבו כוח עליון מתערב בשרשרת האספקה הבינלאומית. גם לאחר שיקום הנזקים, השבת עבודת הנמלים לסדרה, עוד נחוש בהשפעתה של סנדי על ענפי ההובלה והשילוח. השיבושים בלוח ההפלגות, פריקת מטענים בנמלים אחרים, פגיעה בציוד נמלי יתנו את אותותיהם בענף ההובלה הימית.

כאשר מוביל או משלח מתבקש לתקן שטר מטען שהנפיק, סביר כי יבחן תחילה את מידת הסיכון הגלומה בתיקון המבוקש, ובהתאם לכך יחליט אם הוא נעתר לבקשת התיקון, עם או ללא תנאים וסייגים.

מדינת ישראל מפורסמת במדיניות הסחר הליברלית שלה. עם זאת, כשהדבר נוגע לסחר עם מדינות הנחשבות כעוינות למדינת ישראל, מדיניות זו נדחקת לפינה. הביטוי לכך הוא חקיקה מתקופת המנדט - פקודת המסחר עם האויב 1939, שמטרתה לאסור סחר בין גורמים בישראל לגורמים ממדינות אויב. הפקודה קובעת כי סחר עם האויב מהווה עבירה פלילית שהעונש הצפוי לעובר עליה הוא מאסר עד שבע שנים וקנס כספי כבד.