על רקע המשבר הכלכלי הגדול שפקד את העולם בסוף העשור הקודם, מגבירות רשויות המס בארה"ב את מאמצי גביית המס. בתוך כך, נחקק לאחרונה חוק ה-FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) הקונטרוברסלי, הצפוי להיכנס לתוקף במהלך שנת 2013, המחייב בנקים בכל רחבי העולם לדווח לרשויות המס בארה"ב על חשבונות ונכסים המנוהלים עבור אזרחים אמריקאיים.

אם הלקוח חייב במס קנייה האם חובת התשלום היא על כל מחיר המוצר הנמכר (למרות שעל חומרי הגלם המיובא כבר שולם מס בייבוא) אם אכן הלקוח חייב בדיווח ותשלום וכיצד זה מתבצע? ומהו האחוז שעליו לשלם בגין הנ"ל?

הסדר טיעון הינו הסכם בין תובע לנאשם שהתביעה מתחייבת בו לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם או להמיר אישום חמור באישום קל או לוותר לנאשם ויתור אחר המעניק לו הקלה בקשר לתוצאות המשפט, בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו.

בשנים האחרונות, עסקים רבים בדרום הארץ נקלעו למשבר עסקי לא פשוט הנגרם עקב המצב הביטחוני בדרום הארץ. מדינת ישראל מנסה, בדרכים רבות, להגן על תושביה ולהחזיר את השקט לדרום ועל כן יצאה לאחרונה למבצע הלחימה "עמוד ענן" בו הפציץ חיל האוויר מטרות רבות, מחסני נשק ונקודות שיגור טילים של ארגוני הטרור.

החוק לעידוד השקעות הון מהווה אמצעי מרכזי במדיניות התיעוש והצמיחה הכלכלית בישראל. החוק מעודד השקעות במשק כולו ובמיוחד, אך לא רק, באזורי הפריפריה.

בית משפט השלום בירושלים נתן החלטה בת"א 18211-01-11 בנוגע לסוגיית ההתיישנות של תביעות לפי ס' 154 לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן:"הפקודה"). במסגרת החלטה זו הביע בית המשפט את עמדתו לגבי היחס בין סעיף 154 לפקודה לבין סעיף 6 לחוק המיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 (להלן:"החוק") בכל הקשור לתחולתם ועיתוי התחולה.

העולם כפי שאנו מכירים אותו עובר, בשני העשורים האחרונים הליך של גלובליזציה, והופך לעולם שבו יבוא ויצוא במדינות רבות בעולם הנו ענין שבשגרה שכן עלויות השינוע זולות הרבה יותר מבעבר הלא רחוק. יצרנים ישראלים רבים מעדיפים כיום לייבא את מרכיבי הייצור שלהם מחו"ל ולייצא את המוצר בשלמותו למדינות אחרות. לעתים, כאשר מרכיבים אלו עומדים בתנאי הסכמי הסחר הבילטראליים שישראל חתומה עליהם עם המדינות השונות וכן, בכפוף לתנאי הדין המקומי, יכולים אותם יצרנים לדחות את תשלום המס בגין אותם מרכיבים.

הידיעות על מאמצי משרד האוצר להידוק הפיקוח על תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנק זרים או נכסים אחרים לא מדווחים בארץ, דרך הרחבת חילופי מידע עם רשויות המס האמריקאיות, מבשרות ללא ספק על שינוי מהותי בכללי המשחק המיסויים הבינלאומיים ובמאמצים המושקעים על ידי רשויות המס בישראל על מנת להגיע לנכסים וחשבונות בנק בלתי מדווחים של ישראלים, כפי שהכרנו עד כה. מאמצים אלו של משרד האוצר והנהלת רשות המיסים, מגיעים כתגובה לתום מבצע "גילוי מרצון", אשר הסתיים בערב יום כיפור ש"ז ולהוראות החקיקה החדשות בארה"ב, המחייבות בנקים ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, לדווח לרשויות המס בארה"ב על חשבונותיהם של אזרחים אמריקאים, לרבות של תושבי ישראל.

תושב ישראל, בן 72, שבבעלותו 5 דירות בפלורידה המושכרות למגורים, בבעלותו הבלעדית, ובנוסף מספר דירות נוספות בין 10-15 אשר בשותפויות עם אחרים, שגם הן מושכרות למגורים. בהנחה שהוא הולך על מסלול מיסוי רגיל, אני מעוניינת לדעת האם ההוצאות הבאות מופחתות מההכנסה, כיוון שישנן הרבה הוצאות אחזקה על דירה בחו"ל.

בשנים האחרונות, מהדקת רשות המיסים את הפיקוח על מתכנני המס דרך הרחבת חילופי מידע בנושאי מיסים ושינויים בחוק החיסיון הבנקאי בין מדינות רבות. ע"פ דיווחי התקשורת, רשויות המס בארה"ב ובמדינות נוספות, "קיבלו" לידיהם רשימת בעלי חשבונות בשוויץ, אשר נמסרו להם ע"י עובד הבנק. רשימה זו, ככל הנראה, הועברה דרך רשויות האכיפה במדינות הנ"ל אל רשות המיסים וכעת זו אוחזת ברשימה של ישראלים המחזיקים חשבונות בחו"ל. בטרם נקיטת הליכים פליליים כנגד מעלימי המס, פרסמה רשות המיסים, לפני כשנה, הוראת שעה – גילוי מרצון.