האם ניתן להעסיק תושב ארעי בעל תעודת זהות ורודה? האם הוא נחשב כתושב הזכאי לנקודות זיכוי?"

עד לשנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינת ישראל הייתה שיטת מס טריטוריאלית עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל, ולפיכך חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות מס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל וגם הריבית והרווחים שנצברו עליהם לא היו חייבים במס עד שנת 2003.

טענת "פרעתי" הקבועה בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 מאפשרת לחייב, הטוען כי מילא אחר פסק הדין שניתן בעניינו או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, להגיש בקשה בעניין זה לרשם ההוצאה לפועל, תוך שהחוק מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין.

חוק איסור הלבנת הון (להלן: החוק) נחקק בשנת 2000, בניסיון להילחם בהלבנת הון ולמנוע פעולות שמקורן בפעילות עבריינית.

היכן עובר קו הגבול בין התחמקות אדם ממס לבין תכנון מס לגיטימי? הזכות לתכנון מס הוכרה כלגיטימית במרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם המערבי ביניהן ישראל. התחמקות ממס והימנעות ממס שתיהן נועדו להפחית מס, אך המבדיל ביניהם הוא השוני באמצעים שנעשה בהם שימוש.

חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק שיוזמת ממשלת ישראל מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות במשק, כגון הפרטות וצעדים אחרים התואמים את עקרונות הליברליזם הכלכלי, להם משמעויות ארוכות טווח, ולעתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה.

עד לשנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינת ישראל הייתה שיטת מס טריטוריאלית עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל, ולפיכך חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות מס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו.

הלבת הון היא ביצוע של פעולה פיננסית שמטרתה היא מיסוך הוא הסתרת המקור והיעד של כסף אשר מקורו בפעילות חוקית או לא חוקית.

תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") שאושר בכנסת ישראל בקריאה שנייה ושלישית ביום 7.3.2011 ושתחולתו הינה לגבי עסקאות שיבוצעו החל מיום 31.3.2011 (להלן: "התיקון") משנה משמעותית את אופן הליכי הדיווח בעסקאות מקרקעין והליכי תשלום המס.

סוגיית מועד החיוב במס קבועה בפרק ו' לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). כיום, מועד החיוב במס מתחלק לשני מסלולים: