שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ הוציא צו שנכנס לתוקפו עם תחילת שנת 2013 המבטל את תשלום המכס עבור ייבוא מוצרי הלבשה וטקסטיל שונים. עו''ד אלי דורון, שותף ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי המתמחה בתחום המכס, ייבוא סחורות וייצואן, אומרת כי המשמעות הצרכנית של החלטת שר האוצר עשויה להתבטא בירידה משמעותית של מחירי מוצרי ההלבשה והאופנה החל מחודש פברואר הקרוב.

לשכירים ישראלים, המועסקים בחו"ל ע"י מעביד ישראלי, נוצרות הוצאות ייחודיות הנובעות מעבודתם בחו"ל. לאור האמור, ועל מנת שמצבם של השכירים הנ"ל לא יורע ביחס לשכירים המועסקים בישראל, מתירים כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), תשמ"ב-1982 (להלן: "הכללים") ניכוי הוצאות פרטיות (כגון הוצאות על חינוך לילדים והוצאות טיפול רפואי). בנוסף, נקבעו במסגרת הכללים מדרגות מס ושיעורי מס ייחודיים.

שנת 2012 המתקרבת לקיצה הביאה עימה מספר מגמות חדשות בתחום דיני המשפחה. אותם חידושים אשר קיבלו ביטוי בפסיקה, בחקיקה ובספרות נראו לעיתים נקודתיים אך מפרספקטיבה רחבה יותר ניתן לזהות כי מדובר במגמות אשר בחלקן אף חורגות אל תחומי משפט נוספים.

בחודש החולף ניתנו מספר החלטות בבתי המשפט המחדשות בתחום היבוא והיצוא. ריכזנו אותן עבורכם.

יצרנים ויבואנים המשווקים מוצרים בארץ לרוב מודעים לצורך לתת את הדעת, בשלב שבו הם ממתגים ומפרסמים את המוצר שלהם, להיבטים משפטיים כמו אפשרות של הטעיית הצרכן והגנה מפני תביעות נזקיות. ואולם, גם ההיבט של סיווג המוצר בפרט המכס המתאים לו, עשוי להיות שיקול רלוונטי שראוי לשקול אותו בשעה שמחליטים איך למתג את המוצר, כפי שמלמד אותנו מקרה שנדון ונפסק לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"ש 269/09 יקבי ציון (1982) בע"מ נ' מנהל אגף המכס והמע"מ ירושלים).

פורסם ב"מטען", מהדורה אלקטרונית, 16 בינואר 2013. תארו לעצמכם מצב סוריאליסטי: עובד נמל, למשל בתפקיד מנהל משמרת או אגף, משתתף בעיצומים עליהם הכריז ועד העובדים, ובה בעת יש לו קשר ישיר לאשתו או לאחיו המשמשים בתפקיד עוזר ללשכת המנכ"ל או יו"ר הדירקטוריון או יועץ משפטי- הנערכים כנגד ואל מול עיצומים אלה, ונדרשים להתייעצויות, החלטות, ודיונים פנימיים. הייתכן הדבר? בוודאי שלא. לכן, כך על פי הפרסומים, בדצמבר 2012 התכנס דירקטוריון חברת הנמל, והחליט כי כך לא ניתן להתיר- מי שמקורב בקרבת משפחה לעובד נמל כאמור, לא יוכל לכהן בתפקיד במי מהלשכות האמורות.

העידן של "הכפר הגלובלי" עשוי להראות לרבים בימינו מובן מעליו, אך ראוי לדעת ולהבין שמה שעומד מאחוריו במידה רבה מאוד הוא ארגון הסחר העולמי. ההסכמים שנוסחו במסגרת הארגון, והעקרונות שגובשו במסגרתם, מתבררים ככלי רב עוצמה, אשר מומלץ ליצואנים וליבואנים להכירו ולבחון שימוש מושכל בו בשעת הצורך.

עצם העובדה כי נגד החייב מתנהלים מספר תיקי הוצאה לפועל במקביל, לאור ריבוי נושים, מרתיעה את החייב מלהתחיל לנהל משא ומתן ולעיתים הדבר נראה לו כמעט בלתי אפשרי. ההיפך הוא הנכון, במצב הדברים הקיים, ניתן יהיה להפחית את החובות ולהשיג תוצאות טובות.

יש הסבורים כי הדרך של ניהול התיקים בהוצאה לפועל והסדרת החובות באמצעות צו תשלומים, עדיפה על ניהול משא ומתן מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל- טעות מרה בפיהם! לעיתים הסכומים שמשלם החייב אף אינם מכסים את הריביות הרובצות על החוב, דבר שללא כל צל של ספק יכביד על החייב ואף יקשה עליו להסדיר את חובותיו בעתיד. עריכת הסדר עצמאי ונפרד עם נושה, כאשר הסכום בו ידוע וקבוע מראש, היא הדרך היעילה ביותר לסיום התיק.

ראשית, נבהיר כי המוסד של איחוד תיקים נועד להקל על מצוקתו האמיתית של החייב, הנתון ללחצים הנפרדים של כל אחד מנושיו ולאפשר לו לשלם לכל נושיו, באמצעות גבייה קולקטיבית, כאשר גובה התשלום נקבע באופן אינדיווידואלי לפי יכולותיו הכלכליות של החייב.