עו"ד חוזים הוא בעל מקצוע המתמחה בעריכת חוזים ממגוון תחומי המשק החיים והעסקים. לשם מקסום התועלת המופקת מההתקשרות בין שני צדדים או יותר והגנה על זכויותיהם מומלץ להשתמש בשירותיו של בעל מקצוע זה.

בדומה ליחידים, גם חברות מחויבות בתשלום המס - מס החברה, או מס החברות, הוא תשלום אותו גובה המדינה מחברות על רווחיהן. לפניכם סיקור מקצועי נרחב בנושא מס החברות בישראל, החוק לעידוד השקעות הון ותקנות המס בתחום.

חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ב-2012, שנחקק לא מזמן, כלל שורה של תיקונים לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), שאחד החשובים שבהם התייחס לסעיף 95(ג) לחוק. למעשה, סעיף 95(ג) לפני תיקונו קבע כי אין בהגשת ערעור או ערר על החלטת המנהל להטיל קנס בשל אי ניהול ספרים, בכדי לדחות את תשלום הקנס, למעט במקרים שבהם מחליטים בית המשפט או הועדה לקבילות פנקסים אחרת. לעומת זאת סעיף 95(ג) לחוק לאחר תיקונו הפך את ההסדר החקיקתי הנ"ל וקבע כי: "הגשת ערעור או ערר דוחה את תשלום הקנס אלא אם החליטו בית המשפט או הועדה אחרת."

לאחרונה ניתן פסק דין שהנו בבחינת רעידת אדמה עבור אלו שנהנים מהטבת מס, בשל כך שהטובין שייבאו מיועדים לשימוש מסוים. הטבת המס ניתנת לאחר שמתקבל אישור הרשות הרלוונטית לגבי ייעודם, ובעקבות כך הטובין מסווגים בפרט מכס מיוחד שמעניק להם הטבה, לעיתים במסגרת מכסה שהוקצתה ליבואן. ניתן למצוא הטבות מס שכאלו עבור חומרי גלם שונים המשמשים לייצור, לרוב בתעשיית המזון, וכן במוצרים חקלאיים שונים המיועדים לזריעה או לגידול.

לא חסר על מה להתווכח עם רשות המכס. מטבע הדברים, האינטרסים של רשות המכס והיבואן הם לרוב מנוגדים, כאשר מטרת רשות המכס היא לגבות כמה שיותר מיסים בגין היבוא, והיבואן –כמה שפחות. מצב זה יבוא לידי ביטוי בדרך סיווג הסחורה- כאשר רשות המכס תיטה לסווג את הסחורה בפרט המכס שממוסה יותר, והיבואן בזה הממוסה פחות, בנטייה של רשות המכס לפסול ביתר קלות תעודות תנועה שמעניקות הטבה בתשלום המכס בשל הסכמי סחר חופשי, בקביעת ערך גבוה יותר לסחורה על ידי רשות המכס על מנת שסכום המס יגדל וכו'.

אף על פי שבסופו של יום נמנעה הנפילה מ"המצוק הפיסקאלי" בארה"ב, שאמור היה להביא עמו גזרות מס דרקוניות, נערכו ע"י המחוקק האמריקאי מספר שינויים פיסקאליים, שמן הראוי יהיה להתייחס אליהם בקליפת אגוז, במסגרת הרשימה שלהלן:

יותר ויותר אנשי עסקים וחברות ישראליות נכנסות לשוק האתיופי * גם גופים כלכליים באתיופיה מגלים עניין בישראל * משרד דורון טיקוצקי עמיר מזרחי מפעיל כבר למעלה משנה דסק אתיופיה ישראל שישמש כלשכת מסחר * הדסק משמש לקידום עסקים בין ישראל למדינות אתיופיה ואריתריאה * בראש הדסק עומד עורך דין ישראלי יליד אתיופיה * הדסק הוקדם על ידי משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי צדרבוים עמיר מזרחי שחבר למשרד עורכי דין יאסו פרי, הכולל שלושה עורכי דין ישראלים ילידי אתיופיה * כתבה זו תציג לכם את אתיופיה בצורה אחרת ממה שחשבתם.

בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו פסק לטובתה של חברת "תות אירופה בע''מ" בשאלה העקרונית האם חברה שלמעשה אינה פעילה כבר וברשותה אין נכסים, מחויבת להפקיד ערובה גבוהה לשם כיסוי הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין בהגשתה ערעור על סכום השומה שנקבע לה.

תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, העוסק בהרחבת הקלות המס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, הוביל מטבע הדברים לפניות רבות של תושבים המבקשים לקבל אישור ביחס למעמד תושבותם, כעולים חדשים (תושב ישראל לראשונה) או כתושבים חוזרים ותיקים.

במכתב דחוף ששלח לראש הממשלה, מבקש משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים המורכב מיוצאי רשויות מס ומשרד המשפטים, לכלול במסגרת ההסכמים הקואליציוניים המתגבשים בימים אלה ממש, הסכמה לקידום חקיקה שתקנה "חנינות מס" לישראלים בעלי "הון שחור" בארץ או בחו"ל.