הישבון

משמעות ההישבון אינה ידועה בציבור כמשמעות מס הכנסה או מע"מ ולעיתים עסקים לאו דווקא קטנים אינם מודעים לזכאותם לתבוע מהמדינה החזרי מסי יבוא בסכומים משמעותיים.
החזרי המס בדרך ההישבון יכולים לעיתים להשפיע על התוצאות העיסקיות של היצרן יצואן ומידע מקצועי מוקדם ועדכני יכול להשפיע על תמחור המוצר והפיכתו לתחרותי יותר בשווקי העולם.

המושג הישבון והטיפול בו מוגדר ע"י חוקים שונים ובהם פקודת המכס, תקנות המכס (הישבון ביצוא) התשכ"ז 1966, חוק מס קניה (טובין ושירותים) התשי"ב 1952, חוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) התשכ"ח 1968 ועוד.

המושג הישבון מוגדר בנוהלי אגף המכס והמע"מ, אוגדן מכס (סחר חוץ) פרק 23 - הישבון :
"החזר או דחית תשלום מיסי יבוא (מכס ומס קניה בלבד) ליצואנים באחד מהמקרים הבאים:
1. יבוא מרכיבים המשמשים לייצור מוצרים המיועדים לייצוא.
2. רכישת מרכיבים מיובאים ע"י אחר המשמשים לייצור מוצרים המיועדים לייצוא.
3. רכישת מרכיבים או מוצרים מייצור מקומי המשמשים לייצור לשם ייצוא או מיוצאים כמוצרים.
4. ייבוא מוצרים מסווגים כפרט 810 שנעשתה בהם פעולת ייצור מהותית בישראל ויוצאו. "

יצואן ישראלי זכאי להישבון אם הוא מייצר את המוצר הסופי ושילם על מרכיבי המוצר מיסי יבוא מסוג מכס או מס קניה בין אם ביבוא ישיר או ע"י רכישה בארץ של מוצרים מיובאים על ידי האחר או מיוצרים בארץ וחל עליהם חוק מס קניה.

יחד עם זאת מאפשר החוק לקבל הישבון גם בעד ייצוא מוצרים שיובאו מחו"ל בשלמותם כמוצרים אגב תשלום מיסי יבוא כאמור ולבד שנעשתה בהם פעולת ייצור מהותית בישראל טרם יצואם וסווגו בייצוא כמוצרים MADE IN ISRAEL על פי דרישות החוק.

על מנת שתאגיד יצרני יהיה זכאי להחזר הישבון, עליו להיות ראשית כל יצואן על פי הגדרות חוקי מדינת ישראל. בהיותו ייצרן- ייצואן, עליו לשלם מסי ייבוא כי הרי לא יוחזרו מיסים שלא שולמו.
אין בהכרח חובה לשלם את מסי היבוא ביבוא ישיר, ובתנאים מסוימים לאחר ששוכנע המנהל כי היצואן יהיה זכאי להישבון על פי הצהרתו, מתאפשר לו ייבוא בדיחוי מס היבוא עד לביצוע הייצוא כך שבפועל היצואן צובר אשראי (על סמך בטחונות מתאימים) בשיעור שאישר לו המנהל ובסוף השנה מתבצעת התחשבנות מדויקת והאשראי נסגר.

בין אם בחר היצואן במסלול המס הנדחה (אשראי) ובין אם בחר בתשלום המס במזומן – עליו להגיש עד 31/3 בכל שנה תביעת הישבון מפורטת לגבי השנה שקדמה. תביעת ההישבון תכלול ניירות עבודה אשר יפרטו את המיסים ששולמו לסוגיהם (או שנתקבל בגינם אשראי כאמור לעיל) ביבוא ישיר, מיסי יבוא עקיף ששולמו לספק מקומי אשר עשה בעצמו את הייבוא (על פי אישור הספק ) או מיסי קניה ששולמו על מרכיבים מיוצרים בארץ.

על היצואן להוכיח כי המרכיבים עליהם שולמו מיסי ייבוא נכללו במוצר המוגמר (החוק מכיר גם בפחת מקובל בענף) וכמובן יש לדווח על הרכיבים שנותרו במלאי בתום השנה.

האם כל ייצוא מזכה בהישבון?
בהחלט לא! על פי הסכמי הסחר בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, ייצוא לארצות אלה אינו מזכה בהישבון מכס אולם מזכה בהישבון מס קניה. על היצואן לדווח בתביעת ההישבון את יעדי הייצוא בשנה המדווחת ובהתאם יאושר ההישבון המגיע.

ואיך מקבלים את ההחזר? בפני היצואן הזכאי להישבון שני מסלולים:-
האחד, כפי שהוזכר לעיל, הוא מסלול האשראי. במסלול זה מקבל היצואן אשראי על פי הצהרתו ובעת הגשת התביעה, לאחר בדיקת המכס, נערכת התחשבנות המקטינה את האשראי בהתאם. את העודף משלם היצואן במקום.
המסלול האחר הינו מסלול החזר לפי אחוזים. בשיטה זו, על בסיס תביעת השנה הקודמת, נקבע שיעור הזכאות להחזר מכל דולר ייצוא באחוזים. פעמיים בחודש יקבל היצואן לחשבון הבנק שלו החזר בגובה אחוז זה מתוך הייצוא שביצע על פי מרשמי משרד התמ"ת. עם הגשת התביעה, נערכת התחשבנות מדויקת והצד החייב בהפרשים – משלם אותו במקום.

הכל כל כך פשוט אולם תביעת ההישבון עוברת בדיקה מקיפה מצד שלטונות המכס. פריטים ומרכיבים שונים אינם מזכים בהישבון כמו גם מכירות בארץ. יצוא שהוחזר מחייב החזרת ההישבון ועוד כהנה וכהנה. 

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר