החשבונית "זרה" איננה "פיקטיבית" כי היא מייצגת עסקה של ממש, בדרך כלל של הספקת שירותי כוח אדם, אולם העוסק שהוציא את החשבונית ואשר שמו מתנוסס על גבי החשבונית, אינו הגורם אשר סיפק בפועל את השירות או מכר בפועל את הטובין. הפגם שבה- העוסק שהוציא את החשבונית "זר" לעסקה נשוא החשבונית, ומכאן לפסולתה לניכוי מס תשומות על ידי מקבלה, שכן היא "הוצאה שלא כדין", תנאי שקיומו הכרחי בהתאם להוראתו של סעיף 38 לחוק מע"מ.
סוגיה זו של "חשבונית זרה" מסובכת ביותר וגם בתי המשפט התקשו להתמודד אתה. תחילה התייחסו אליה כאל חשבונית "פיקטיבית". אך ההבדל בין חשבונית פקטיבית לבין חשבונית זרה הוא משמעותי. חשבונית פקטיבית לא מגלמת עסקה אלא מדובר בעסקה למראית עיין בלבד, לא התקיימה כלל ולא השתתפה בתהליך ייצור של ערך מוסף ועל כן היא לא יכולה להיות חלק מתהליך מיסוי אשר בה למסות רק את הערך המוסף בכל שלב של התהוותו. מנקודת ראייה זו חשבונית זרה- שונה לחלוטין. העסקה שאותה היא מייצגת, התקיימה ויצרה ערך מוסף; הפגם שבה הוא כי אחד הצדדים לא השתתף ביצירתו של הערך מוסף, לפחות לא באופן פורמלי מבחינת רשויות המס.
נוכח ההלכה הפסוקה לפיה עוסק המסתמך על חשבונית מס שאיננה משקפת עסקה אמיתית, לצורך ניכוי מס תשומות, הינו בעל כוונה להתחמק מתשלום מס הרי שיש לראות במשיבים בעלי כוונה להתחמק ממס. היסוד העובדתי של העבירה הוכח: המשיבים ניכו מס תשומות באמצעות חשבוניות שלא שיקפו עסקה אמיתית בינם לבין מ.וא. כאמור, הצליחה המערערת להראות כי המשיבים הם שהעסיקו את הפועלים לכל דבר ועניין והחשבוניות שסיפקו לה מ.או, בגין העסקת עובדים, היו חשבוניות כוזבות (71854/07).
חזרה לקטגוריה
הדפס מאמר
שלח לחבר
