עסקת טיעון או הסדר טיעון, הוא הסכם הנערך בין רשויות התביעה לבין הנאשם (הסנגוריה). הסדר זה אינו מסתפק בהסכם על תוכנו והיקפו של כתב האישום, אלא כולל גם הסכם על אודות העונש שתבקש התביעה להטיל ועל הנאשם לקבל. הסדר הטיעון מאפשר לתביעה ולנאשם להסכים על תנאי פשרה ולהימנע מהליך ארוך של משפט- ובדרך זו הצדדים חוסכים משאבים הדרושים בניהול משפט (זמן, עבודה, כסף) וסיכון של הפסד במשפט.
בתי המשפט חזרו והדגישו, וטרחו להזהיר על כך גם את הנאשם, כי בעוד התביעה שולטת על תוכנו והיקפו של כתב האישום- ברצותה תרחיב וברצותה תצמצם- הרי שבית המשפט אינו קשור בשום אופן וצורה בהסכם שהתגבש בין הצדדים (התביעה והסנגוריה) לגבי העונש. על הצדדים לשכנע את בית המשפט כי זהו העונש אשר לו ראוי הנאשם בנסיבות העניין וכך יש לגזור את דינו.
הסדר טיעון אינו רק עניינה של הפרקליטות בלבד. הוא אחד הכלים למלחמה בפשע. ההסדר אינו רק אמצעי להחשת שמיעתם של משפטים, אלא בחשבון הכללי יכולים הסדרי טיעון להביא לתוצאות צודקות יותר. באמצעות ההסדר ניתן להשיג ראיות נגד נאשם עיקרי, להביא להרשעת נאשם שללא הודאתו באשמה ספק אם חומר הראיות היה מספיק להרשעתו, ואף לסכל ביצוע עבירות נוספות. תנאי לסטייה מההצעה המוסכמת הוא, שבית המשפט יהיה סבור שההסדר שהצדדים הגיעו אליו לוקה בפסול או בפגם כלשהם ואינו תואם את דרישות הצדק או את מטרת הענישה. (ע"פ 6967/94).
חזרה לקטגוריה
הדפס מאמר
שלח לחבר
