השמטת הכנסה

פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961
סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מונה שורה של עבירות מהותיות - עבירות המתבצעות במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס. וזה לשון החיקוק:

"אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים, או שני העונשים כאחד; ואלו הן:
(1) השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח;
(2) מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות;
(3) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה;
(4) הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקסי חשבונות או רשומות;
(5) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן;
(6) הציג מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו".
עבירה על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, משמע מסירת פרט עובדתי שקרי על ידי הנישום מתוך כוונה להשמיט הכנסה. מרבית האישומים בדבר השמטת הכנסה מדוח, נובעים מהשמטת הכנסה בדוח השנתי. אולם, לשון החוק אינה מצמצמת את תחולת האיסור על דוח השומה העצמית של אדם, אלא מדובר בלשון רחבה הפרוסה על כלל הדוחות המוגשים, בהם מושמט דיווח על הכנסה כלשהי. מכאן, שדבר החוק חוסה, בין היתר, הן על דוח מעביד על עובדיו, דוח על הכנסה המתקבלת עבור אחר, דוח של דייר על דמי שכירות שהוא משלם לבעל הנכס, דוח על הכנסת שותפות וכן כל דוח אחר ובו סכום ההכנסה, המהווה אחד הפריטים בו, הושמט בזדון.


יודגש, כוונה פלילית מהווה תנאי שאין בלתו לשם הרשעה פלילית בעבירה מסוג זה. נישום שאינו מגלה את מלוא הכנסתו בדוח מחמת טעות, לא יורשע בדין השמטת הכנסה, כל עוד ניתן להציג נימוק סביר והגיוני לטעות שביצע.

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר