עד לשנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינת ישראל הייתה שיטת מס טריטוריאלית עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל, ולפיכך חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות מס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל וגם הריבית והרווחים שנצברו עליהם לא שהיו חייבים במס עד שנת 2003.
בעקבות תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה, אשר נכנס לתוקף ביום 01.01.2003 , הפכה שיטת המס בישראל לשיטת מיסוי על בסיס פרסונאלי, לפיה מי שמוגדר כ"תושב ישראל", יחויב במס בישראל על כלל הכנסותיו, לרבות אלו אשר הופקו, נצמחו או נתקבלו בידיו מחוץ לישראל.
בחלק מהמקרים, בעיקר ישראלים שהחזיקו נכסי חוץ מניבים טרם תיקון מס' 132 לפקודה, תושבי ישראל האמורים לא היו מודעים לשינוי המצב החוקי והפכו ל"עבריני מס" בעל כורחם וללא ידיעתם.
סעיף 2 לפקודת מס הכנסה קובע כי מס הכנסה ישתלם על "הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל" (מיסוי על בסיס פרסונלי) ועל "הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל" (מיסוי על בסיס טריטוריאלי), מהמקורות הבאים: עסק ומשלח יד; עבודה; דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה; גמלאות; דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם במקרקעין; השתכרות או רווח מנכסים שאינם מקרקעין; חקלאות; פטנט וזכויות יוצרים; והשתכרות או רווח מכל מקור אחר.
חזרה לקטגוריה
הדפס מאמר
שלח לחבר
