גילוי מרצון

לפני מספר שנים פרסמה רשות המיסים נוהל גילוי מרצון מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים וכיו"ב, שעברו על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. בתמורה לגילוי מידע באופן וולונטרי, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המיסים ובמיוחד ייהנה הנישום מאי העמדה לדין הפלילי. יודגש כי ההליך מיועד לעבירות מהותיות של השתמטות ממס או מתשלום מס ולא לעניין עבירות אלמנטאריות, כגון אי הגשת דו"חות או אי העברת ניכויים. 

הקריטריונים ליישום הנוהל הקבוע להליך גילוי מרצון:
1. פניה לגילוי מרצון צריכה להיות "כנה", היינו שהיא לא נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה או בית משפט, וכדומה.
2. לא היה מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3. ברשות המסים לא החלה בדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה להליך הגילוי מרצון.
4. אם פורסם מידע באמצעי התקשורת השונים ביחס להכנסות הנישום, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים, ולא תתאפשר הפניה בהליך לגילוי מרצון.
5. המידע כאמור לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.

לאור האמור לעיל, במסגרת בקשה לגילוי מרצון, ראוי שתבוצע בשני שלבים:

1. פנייה עקרונית המכילה נתונים אלמנטריים בדבר זהות הנישום ואופי המס נשוא הבקשה.
2. בהינתן ויתקבל אישור כי ההליך אפשרי , יועברו הפרטים הדרושים לשם קביעת חבות המס ויינתן אור ירוק לתחילתו של מו"מ בדבר אופן תיקון הדיווח והסרת המחדל.

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר