בס"ד
דצמבר 2011
חוברת הנחיות
סוף שנת המס 2011
הנתונים המפורסמים בעלון זה
מובאים באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב בלבד
רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב
|
חשוב.....דחוף.....
לקוח / לקוחה / עוסק / נישום/ מבוטח.
מוגשת לך בזאת חוברת הנחיות מקצועיות לקראת סוף שנת המס 2011.
לכל שאלה תשובה
טלפון 04-8660044
דו-אל: sami@ mta.co.il
מוגש כשרות על-ידי משרד מזון שמואל ויוסף יועצי מס
חג אורים שמח
מידע כללי 3 - 4
חלק א
מידע לגבי הפרשות סוציאליות המותרות בניכוי וזיכוי, הוצאות מותרות/מוגבלות בניכוי. 5 - 7
סכומי הוצאות המותרות או המוגבלות בניכוי. 7 - 10
דיני עבודה 10 - 11
אחזקת רכב 12 - 13
מיסוי רווח הון לשנת 2011 14
מיסוי דמי שכירות 15
חלק ב'
מס ערך מוסף 16 - 17
חלק ג'
מסמכים שיש לארגן לצורך עריכת והגשת הדו"ח השנתי לשנת 2010 18
פעולות שיש לבצע לקראת סיום שנת הכספים והגשת דו"ח רווח והפסד. 19
חלק ד'
מי חייב ו מי פטור מחובת דיווח שנתי 20
חלק ה'
הנחיות לקיזוז הפסדי הון בשנת 2011. 21 - 22
ידיעות שונות 23 - 25
יום העסקים האחרון להפקדות סוציאליות
29/12/2011
כמה כדאי להפקיד וליהנות מניכויים או זיכויים ממס לשנת 2011?
כללי
מדרגות המס ליחיד לשנת 2011
מדרגות מס
|
2011
|
מס
|
מס מצטבר
|
עד- 60,840
|
10
|
6,084
|
6,084
|
60,840 – 103,920
|
14
|
6,031
|
12,115
|
103,921 – 168,840
|
23
|
14,932
|
27,047
|
168,841– 254,880
|
30
|
25,812
|
52,859
|
254,881 – 482,760
|
33
|
75,200
|
128,059
|
כל שקל נוסף
|
45
|
|
|
בשנת 2011 מדרגת המס המרבית, תעמוד על 45%, כמובן עם שינויים בין שאר מדרגות המס לכן מומלץ בשל הירידה בשיעורי המס לשנים הבאות יש חשיבות לערוך את חישובי ההכנסה על בסיס מזומן לכל מי שהפקודה מאפשרת לו לעשות כן.
מדרגות המס ליחיד מהכנסה פסיבית.
מדרגות המס
|
2011
|
מס
|
מס מצטבר
|
עד 254,880
|
30%
|
76,464
|
76,464
|
254,881 – 482,760
|
33%
|
75,200
|
151,664
|
מכל שקל נוסף
|
45%
|
|
|
השכר הממוצע לשנת 2011, 8,307 ₪ - 60%= 4,984 ₪
חישוב ביטוח לאומי לעצמאי.
תקופה ינואר-דצמבר 2011
|
סכומים קובעים בש"ח
|
תשלום
בש"ח
|
9.82% מסך (סכום מופחת
|
4,984
|
489.42
|
16.23% מסך (עד התקרה)
|
68,438
|
11,107.48
|
תקרה
|
73,422
|
11,596.90
|
החישוב חודשי מחולק ל: מס בריאות, 3,576 ₪
דמי ביטוח לאומי 8,021 ₪ מסכום זה ניתן לנכות 52% מההכנסה החייבת במס.
חישוב ביטוח לאומי לשכיר
שנת 2011
|
חלק השכיר
|
חלק מעביד
|
סך הכול
|
עד 4,984.00
|
3.50%
|
174.00
|
3.45%
|
172.00
|
7.30%
|
346.00
|
עד 73,422.00
|
12.00%
|
8,811.00
|
5.90%
|
4,038.00
|
17.43%
|
12,849.00
|
סך הכול
|
|
8,985.00
|
|
4,210.00
|
|
13,195.00
|
חלקו של המעביד מהווה הוצאה מותרת בניכוי.
חלקו של העובד אינו מקנה ניכוי ממס.
פטור לנכה
לפי סעיף 9(5) תקרת הפטור על הכנסת עבודה: 579,600 ₪.
על הכנסה לא מיגיעה אישית: 69,480 ₪.
על הכנסה מפיצויים בשל פגיעת גוף: 247,680 ₪.
על תקופה בין 184 – ימים לבין 365 ימים הפטור יעמוד על: 69,480 ₪
על תקופה פחותה מ- 184 ימים לא יחול פטור ממס.
זיכוי לימודים:
מי שסיים תואר ראשון בשנת 2009 ואילך יקבל:
נקודת זיכוי = 2,508 ₪, כמספר שנות לימודיו האקדמאיות עד 3 שנים.
מי שסיים תואר שני בשנת 2009 ואילך יקבל:
1/2 נקודת זיכוי = 1,254 ₪, לתקופה של שנתיים.
מי שסיים לימודי מקצוע ובתנאי שלמד לא פחות מ- 1,700 שעות ובמוסד להשכלה גבוה יקבל:
1/2 נקודת זיכוי = 1,254 ₪. לא יותר מ- 3 שנים,
מידע לגבי הפרשות סוציאליות המותרות בניכוי/זיכוי –
א – סוציאליות
כדאי לזכור:
ניכוי: זהו הפחתת ההכנסה, ההטבה היא על בסיס המס השולי שהנישום מגיע אליו,
זיכוי: זוהי הקטנת חוב המס.
א.1 הפקדות לקרן השתלמות.
תשלומי עצמאי לקרן השתלמות עד לגובה 7% מההכנסה החייבת יוכרו כהוצאה עד להכנסה שנתית מירבית של 249,000 ₪ .
סכום ההפקדה המרבי לשנה זו הוא בסך 17,430 ₪ והניכוי המרבי המוכר הוא בסך 11,205 ₪ (4.5% מהסכום המרבי)
בעלי שליטה בחברה ניתן להעביר 6% עד הכנסה שנתית של 188,544 ש"ח. כאשר 4.5% (מקסימום 8,484 ש"ח) יהיו ע"ח החברה ו- 1.5% (מקסימום 2,828 ש"ח) ע"ח העובד. ללא אפשרות של זיכוי או ניכוי. אולם חלק המעביד יותר כהוצאה מותרת לניכוי בחברה.
אפשרות תשלום נוסף של 3% סך הכול 7.5%, סך של 14,141 ₪ תשלום מינימאלי של בעל השליטה 2.5%, 4,714 ₪ ההפרש יתואם כהוצאה לא מותרת בניכוי בחברה.
שכירים, ההפרשות הנן בשיעור 10% עד הכנסה שנתית מכסימלית של 188,544 ₪, מקסימום לתשלום, 18,854 ₪, כאשר חלק העובד 2.5% 4,714 ₪, ללא אפשרות של זיכוי או ניכוי, חלקו של המעביד 7.5% 14,140 ₪.
לעובדי הוראה בלבד, נקבע כי ניתן להפריש שיעור של 11.2% כאשר חלק העובד 2.8%. (מקסימום 5,279 ₪) על חשבון המעביד (מקסימום 15,838 ₪).
א.2 קופת גמל וביטוח חיים
הגדרות:
"עמית מוטב": יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו כספים לקופת גמל לקצבה בסכום שלא פחת מ- 16% מהשכר הממוצע במשק שעומד על סך 99,684 ₪ בשנת המס 2011, היינו, סך של 15,949 ₪
"עמית מוטב" "הכנסה מזכה" על-פי סעיף 45א היא 196,800 ₪.
"עמית יחיד": "עמית שאינו מוטב"
יחיד שאינו "עמית מוטב": שנולד לפני 01/01/1961 או שהייתה לו הכנסה שבשלה הוא זכאי לקצבה על-פי דין או חוזה.
"עמית יחיד": יכול לבחור מרצון ולהיחשב כ"עמית מוטב" באם יפקיד למסלול קצבתי כפי ההגדרה לעיל.
החל משנת 2008, אין משמעות להיות "עמית יחיד", הוא אינו יכול להפקיד בקופת גמל הונית.
"הכנסה מובטחת" "הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לתגמולים או לקצבה, וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על-פי דין או חוזה".
"הכנסה לעמית עצמאי" סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי עד לסכום של 98,400 ₪ בניכוי ההכנסה המבוטחת.
"משיכה לא כדין": כספים שהופקדו החל מ- 01/01/2008, ונמשכו לא על-פי התנאים, חייבים במס מינימאלי של 35%.
עצמאי:
עצמאי, בהגדרה, הוא מי שאינו שכיר, או שכיר אשר מעבידו לא ביטח את משכורתו ואשר הפקיד באופן אישי סכום העולה על 15,744 ₪ ייהנה מהטבות מס כדלקמן:
98,400 ₪ x 11% = 10,824 ₪ ניכוי
98,400 ₪ x 05% = 4,920 ₪ זיכוי 35% סך של 1,701 ₪.
196,800 הפקדה בסך 15,744 ₪.
"עמית מוטב" זכאי בהטבת מס נוספת כדלקמן:
98,400₪ x 11% = 10,824₪ ניכוי
98,400 ₪ x 05% = 4,920 ₪ זיכוי 35% סך של 1,683 ₪.
196,800 הפקדה בסך 15,744 ₪.
אם הנישום הפקיד סכום הפוחת מסך 15,949 ₪, (8,307 X 12 X 16%) העמית אינו יכול להיחשב כ"עמית מוטב" החישוב יהיה כדלקמן:
תקרת ההכנסה המזכה במקרה זה היא 139,200 ₪, הפקדה של 16% סך של 22.272 ₪ יזכה הנישום בהטבת מס בסך של 22,272 ₪, 11% כניכוי ו 5% כזיכוי.
139,200 ₪ x 11% = 15,312 ₪
139,200 ₪ x 05% = 6,960 ₪ זיכוי 35% = 2,436 ש"ח 278,400 הפקדה בסך 22,272 ₪
שכיר:
(1) כאשר המעביד מפקיד לקופת גמל לקצבה:
עובד אשר מעבידו מפקיד לזכותו סכומים לקופת גמל לקצבה.
בד בבד מנוכה משכרו חלק "העובד" לקצבה ולא פחות מ- 7% עד לתקרה של 98,400 ₪ = 6,888 ₪
העובד זכאי לזיכוי בגובה של 35% עבור הכספים שהוא הפקיד בקופת הגמל לקצבה, היינו 2,411 ₪
(2) כאשר המעביד אינו מפקיד לקופת גמל לקצבה:
שכיר אשר משכורתו פחות מ- 98,400 ₪, לשנה ואשר הפקיד כסף כעמית עצמאי בגובה של 16% משכרו ייהנה, ובתנאי, שהפקיד כספים כעמית עצמאי, בגובה של 16% מהפקדתו על-פי החלוקה של 11% ניכוי ו 5% זיכוי על ההפרש בין השכר המבוטח לבין ה"הכנסה המזכה", 98,400 ₪.
אם השכיר אינו "עמית מוטב" ייהנה רק מניכוי בסך 5% עד לתקרה של 98,400 ₪.
שכיר+ עצמאי
תקרת ההכנסה המזכה במקרה שלהלן הוא 393,600 ₪. (32,800 ₪ x 12)
התנאי הוא, העמית השכיר ביחד עם מעבידו הפרישו 15,744 ₪ (ייחשב כ"עמית מוטב")
העמית השכיר שילם כעמית עצמאי על ההפרש בין התקרה של 98,400 ₪.
לבין התקרה החדשה שהיא 393,600 ₪.
הנישום ייהנה מהנמוך בין אלה:
ניכוי של 11% מהנמוך בין הסכום ששילם כעמית עצמאי לבין הסך של 98,400 ₪
ההפרש בין השכר המבוטח לבין 393,600 ₪.
במידה והוא הפקיד 5% מסך 98,400 ₪ = 4,920 ₪ ייהנה מ- 35% זיכוי בסך 1,722 ₪.
עבור משכורת לא מבוטחת, יותר ניכוי בשיעור של 5% על ההפרש בין המשכורת המבוטחת למשכורת הלא מבוטחת אך לא יותר מתקרה של 98,400 ₪ לשנה = 4,920 ₪ לשנה.
א.3 ביטוח אובדן כושר עבודה.
תשלומים לביטוח אובדן כושר עבודה שמשלם מעביד יוכרו לו כהוצאה עד ל- 3.5% מהכנסת העובד, עד 4 פעמים שכר הממוצע במשק = 33,228 ₪ (8,307 X 4) מקסימום הפקדה מותרת 1,163 ₪ לחודש.
שכיר:
שמעבידו אינו משלם עבורו לביטוח זה רשאי לרכוש לעצמו את הביטוח ויוכל לדרוש ניכוי הסכום ממשכורתו ע"י הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה. ההפקדה העצמית היא עד ל- 3.5% מהכנסתו החייבת,
מעסיק:
ההוצאה אשר תוכר היא בגובה של עד 3.5% מההכנסה המבוטחת עד תקרב של 4 פעמים השכר הממוצע במשק = 33,228 ₪. ובתנאי שהוא משלם עד 4% לקופת גמל לקיצבא.
אם המעסיק משלם מעל ל- 4% עבור העובד תופחת ההפרשה לאובדן כושר בעבודה בהתאם.
עצמאי:
רשאי לתבוע את התשלומים כהוצאה בדו"ח השנתי וזאת בנוסף לניכויים עפ"י קופות גמל ולזיכויים מביטוחי חיים.
הכנסות המתקבלות עפ"י פוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה הנן הכנסות החייבות במס כהכנסה מחליפת שכר, וחייבות בביטוח לאומי.
יש לתת את הדעת לכך שאם הנך מקבל פיצוי זה, יתכן וכדאי בתנאים מסוימים יהיה לפנות למס הכנסה ולנסות לתבוע פטור ממס עפ"י סעיף 9(5).
ב – הוצאות מותרות / מוגבלות בניכוי
ב.1 אחזקת טלפון סלולארי
החל מחודש ינואר 2011 נקבע כי לא יותרו הוצאות עבור אחזקת טלפון סלולארי בסכום של 50% מסך ההוצאה השנתית או 1,200 ₪ לשנה לפי הנמוך מהשניים. (הנחיה זו היא גם לשכירים כזקיפת שווי).
להזכירך במע"מ מותרות בקיזוז 2/3 ממס התשומות הרשום בחשבונית.
ב.2 הוצאות טלפון במקום המגורים
כאשר הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי הוצאו הוצאות לאחזקת טלפון במקום מגוריו של הנישום (חל גם על בעל שליטה) המשמש את עיקר עסקו של הנישום יותרו ההוצאות כדלהלן:
סכום ההוצאה המותר
|
עלות שיחות שנתי
|
80% מההוצאה או הסכום העולה על 2,300 ₪. הנמוך מביניהם
|
עד 22,500
₪
|
כל ההוצאה בניכוי 4,500 ש"ח
|
מעל 22,500 ₪
|
ב.3 מתנות/שי לחג
מתנות לעובדים לרגל אירוע אישי יוכרו עד סכום של 200 ₪ לשנה. מעל לסכום האמור יש לראות בתוספת הסכום כשכר עבודה.
שי לחג לעובדים יש לדווח על שוויו כשכר עבודה.
מתנות לספקים ולקוחות יוכרו עד 200 ₪ לשנה, לכל ספק או לקוח.
לגבי מתנה הניתנת בחו"ל הסכום עומד על 15$.
ב.4 תרומות למוסדות ציבור
תרומות למוסדות ציבור ולקרן לאומית או ללב"י יותר זיכוי בשיעור של 35% מסכום התרומה מינימום תרומות לשנה 420 ₪, אך לא יותר מ 30% מההכנסה החייבת או מסך 4,351,000 ₪, הנמוך מביניהם .לגבי החברות הזיכוי הוגבל ל- 24% זהו שיעור מס החברות לשנת 2011.
תרומות שלא נוצלו במלואן בשנת מס אחת תועברנה ל- 3 שנים הבאות בזו אחר זו.
ב.5 הוצאות ביגוד
הגדרת "ביגוד" – בגדים לרבות נעליים, שנועדו לשמש לצורכי עבודה ומתקיים בהם אחד מאלה, יוכרו כהוצאה לצורכי מס:
1. ניתן לזהות בהם, באופן בולט, השתייכות לעסקו של הנישום.
2. עפ"י דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד במסגרת העבודה.
במידה וכך, ההוצאות לרכישת ביגוד שהוציא נישום בעבורו או בעבור עובדו יותרו לניכוי לפי הכללים הבאים:
א. 80% מההוצאות אם ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (חליפת מדים ייצוגית של עורכי דין, חליפת מדים ייצוגית גם אם סמל העסק מוטבע עליה)
ב. מלוא ההוצאה אם לא ניתן להשתמש בביגוד שלא לצורכי עבודה (סרבל טייסים , חלוק אחות, גלימה שחורה של עורכי דין, קסדה וכו').
עפ"י דברי ההסבר של מס הכנסה ביגוד שלא נועד לשמש בעסק וניתן במימון המעביד יחשב כטובת הנאה ויש לדווח על שוויים כשכר עבודה בתלוש המשכורת.
ב.6 הוצאות נסיעה עסקית לחו"ל
יש למלא דו"ח נסיעה לחו"ל הכולל פירוט מועדי השהייה, מס' נוסעים, מטרת הנסיעה ומסמכים מאמתים כמו כרטיסי כניסה לתערוכה , הזמנה להרצאות, פרוספקטים וכו'.
כרטיסי טיסה – העלות בפועל תותר בניכוי כל ההוצאות ובתנאי שההוצאה לא תעלה על כרטיסבמחלקת תיירים או עסקים.
לינה – (עד 90 לילות) עבור 7 לילות ראשונים מלוא ההוצאות עפ"י מסמכים אך לא יותר מ- 246 $ ללילה. מהלילה השמיני ואילך עד 108$ ללילה. מעל 108$ יותר בניכוי 75% אך לא פחות מ- 108$ ללילה. לא יותר מ- 185$ ללילה. מעל ל- 90 לילות 108$ ללילה מהלילה הראשון.
שכירות רכב - תוכר ההוצאה בפועל עד 54$ ליום. על-פי פרשנות מס הכנסה: סכום זה כולל דלק, חנייה וכיוב.....
הוצאות עסקיות אחרות- טלפונים, אירוח ספקים ולקוחות וכד' תותרנה מלוא ההוצאות כנגד קבלות. (פקיד השומה יוכל להפעיל שיקול דעת במקום שההוצאה אינה סבירה).
במספר מדינות תקרות ההוצאות המוכרות ללינה ואש"ל גבוהות ב- 25% ניתן להשיג מידע במשרדינו. למתעניין – נא להתקשר 04-8660044 ונעדכן אותך.
אש"ל בחוץ לארץ - אם נדרש הוצאות לינה עד 69 $ ליום. אם לא נדרש הוצאות לינה עד 116$ ליום.
ב.7 כיבודים
הוצאות לכיבוד קל (שתייה קרה, חמה עוגיות וכו') במקום העיסוק יוכרו בשיעור של 80% מכלל ההוצאה. (מקום העיסוק מוגדר מקום שבו מנהל הנישום דרך קבע את עסקו.)
נציין כי עדיין רשאי פקיד השומה לבחון מקרים בהן הוצאות הכיבוד מופרזות ביחס למחזור ולסוג העסק, וביחס להוצאות שהוצאו בעבר.
לא ניתן לכלול בכיבוד ארוחות עסקיות משום שאלה אינן מוכרות כהוצאה. (פרט לאירוח אורח מחו"ל, אשר בגינו יש לצרף צילום דרכון של האורח ומטרת האירוח).
שתייה או אוכל לעובדים לא יחשבו ככיבוד.
ב.8 הוצאות לינה וארוחת בוקר בישראל
הוצאות לינה שהוציא נישום בישראל או באזור, ללינה במקום המרוחק פחות מ-100 קילומטרים ממקום מגוריו או ממקום עיסוקו העיקרי, לא יותרו בניכוי, זולת אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום.
לינה של עד 108$ ללילה תותר במלואה, מעל ל- 108$ 75% מההוצאה אך לא פחות מ- 185$
ה$ יוכפל בשער היציג ביום הלינה.
על אף האמור, יותרו בניכוי הוצאות שהוציא נישום בשל ארוחת בוקר הכלולה במחיר לינה המותרת בניכוי.
הוצאות לינה שהוציא הנישום במסגרת השתתפות בכנס בתחום עיסוקו, יחולו עליה כללים סעיף 17 לפקודת מס הכנסה.
ב.9 אש"ל בארץ
הוצאות עד לתאריך 28/02/2009
זמן הארוחה
|
עם קבלות בש"ח
|
ללא קבלות בש"ח
|
ארוחת בוקר
|
1
|
1
|
ארוחת צהריים
|
4
|
3
|
ארוחת ערב
|
2
|
1
|
הוצאות אש"ל החל מ- 01/03/2009 עד 31/12/2010
תקופה 01/03/2009 עד 31/12/2009
|
זמנים
|
עם קבלות
|
ללא קבלות
|
ארוחת בוקר
|
11
|
11
|
ארוחת צהריים
|
44
|
33
|
ארוחת ערב
|
12
|
11
|
תקופה 01/01/2010 עד 31/12/2010
|
ארוחת בוקר
|
12
|
12
|
ארוחת צהריים
|
46
|
35
|
ארוחת ערב
|
23
|
12
|
למי ששמר על זמני היציאה והחזרה לצורכי האש"ל עומדת לו הזכות להגיש דוחות מתקנים.
החל מ- 01/01/2011 בוטלו הוצאות האש"ל.