הליך הגילוי מרצון- "התרופה לשקט נפשי"

באפריל 2005 פרסמה רשות המיסים בישראל, כחלק במלחמתה בעבירות המס, נוהל גילוי מרצון (להלן- הנוהל), אשר מטרתו לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.
במסגרת נוהל זה מטופלות עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. 

לשם עידוד הנוהל, רשות המיסים בתאום עם הפרקליטות מתחייבת שלא יינקטו הליכים פליליים נגד הפונה שיבצע גילוי מרצון, ואולם על המבקשים לנקוט בהליך לעמוד במספר תנאים יסודיים טרם הגשת הצהרת אמת, תיקון הדיווח ותשלום המס המגיע.

 
משכך, מהם התנאים היסודיים להליך "גילוי מרצון"?

 
• הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, אשר לא נעשתה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המיסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון משטרת ישראל, רשות ניירות ערך, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט וכדומה.
• נדרש כי לא יהיה בידי רשות המיסים או בידי רשות שלטונית אחרת מידע קודם הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
• במשרדי הרשות למיסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
• פורסם מידע באמצעי התקשורת, ייחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים.
• המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי בבית משפט או בבית דין בישראל. 

דרך הפנייה לרשות המיסים:

על נישום, בעל תפקיד בתאגיד, מיופה כח המגיש בקשה לגילוי מרצון לפנות לסמנכ"ל בכיר לחקירות של רשות המסים, ולפרט את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון לרבות אומדן לגבי אובדן המס. במידה והוגשה בקשה לגילוי מרצון לגורם אחר ברשות המסים, יעביר האחרון את הפניה לסמנכ"ל בכיר לחקירות. הבקשה תיבדק, בהתאם לתנאי הגילוי מרצון כפי שפורטו לעיל, והסמנכ"ל הבכיר לחקירות ישיב לפונה, אם יש מניעה לאשר את הגילוי מרצון.
אושרה הפניה, לא יינקטו סנקציות פליליות כנגד המבקשים, והם יופנו לגורם האזרחי (פקיד השומה, ממונה תחנת , מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה), כדי לפרט את המידע בצרוף המסמכים הרלוונטיים על מנת לתקן את הדו"ח ולשלם את המס הנובע בעקבות הגילוי מרצון.
יודגש, כי במקרה בו לא אושרה הבקשה על ידי סמנכ"ל לחקירות, לא תעשה רשות המסים שימוש במידע שבבקשה בהליך פלילי. יחד עם זאת, אין מניעה להשתמש במידע בהליך אזרחי. 

התנאים לחסינות מפני הליך פלילי:

על הגילוי להיות כן, מלא ונאות. החסינות בהליך פלילי, תחול רק לגבי המידע שמסר וסכום המס אותו שילם במסגרת הליך הגילוי מרצון. הסרת המחדל על ידי תשלום המס, תהיה תוך פרק זמן קבוע מראש, לרבות תשלום הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות אזרחיים על ידי כל הגורמים הרלוונטיים לבקשה.
יובהר כי החסינות ככל שתינתן על ידי הליך זה הינה רק בתחום עבירות המס, ולה שני סייגים: האחד-נמסר מידע שלא על פי ההליך, והפונה לא עמד בתנאי ההליך או הפר תנאי מתנאי הגילוי מרצון, לא תינתן לו חסינות מההליך הפלילי. הסייג השני –הופר תנאי מתנאי הגילוי מרצון על ידי הנישום, תבוטל ההסכמה לחסינות, והרשות תוכל להשתמש בנתונים שמסר כראיה באישום פלילי כנגד הנישום.

הפניה לגילוי מרצון ראוי שתבוצע בשני שלבים: השלב הראשון הוא פנייה עקרונית שבה נתונים אלמנטאריים בדבר זהותו של הנישום ואופי המס שאליו מתייחסת הפניה. רק בהינתן תשובה חיובית כי ההליך אפשרי משום שלא נמצא כל תנאי מכשיל של קיום מידע בידי הרשות לגבי הנישום המעורב, אז נמסרים הפרטים הדרושים לשם קביעת חבות המס ומתחיל מו"מ בדבר אופן תיקון הדיווח וסילוק המחדל.
לסיכום, נוהל גילוי מרצון, מהווה יוזמה מבורכת של רשות המיסים המאפשרת לנישום "שקט נפשי" לתיקון דרכיו מבלי לשאת בתוצאות פליליות בגין מעשיו, ובד בבד מאפשרת להחזיר לקופה הציבורית את המס שנגזל ממנה.

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר