ברוב מדינות העולם קיים בדיני המס העיקרון, כי המס מוטל לא רק על הכנסה שהופקה ממקורות פנים, אלא אף על הכנסה שהופקה ממקורות חוץ, בין אם הכנסה זו התחייבה במס בידי מקבלה בארץ המקור ובין אם לאו. מכאן, שלעיתים עשויה הכנסה מסוימת להיות נתונה לחיוב במס על-ידי יותר ממדינה אחת.
על-מנת להקל על מצב זה של כפל חיוב במס, נוקטות המדינות השונות בשתי דרכים עיקריות:
1.1. מתן הקלה חד-צדדית - Unilateral Relief.
1.2. מתן הקלה לפי אמנה - Treaty Relief.
הקלה חד-צדדית היא הקלה שאינה מותנית ביחס גומלין מצד המדינה האחרת. הקלה זו מתבטאת בקביעת שיעור-מס מוגבל או בפטור ממס לגבי ההכנסה הנדונה או בזיכוי מלא או חלקי בגין המס ששולם במדינה האחרת.
הקלה לפי אמנת מס ניתנת בהתאם לתנאי ההסכם שנכרת בין שתי מדינות.
במסגרת סעיף 196 (א) לפקודה מאמץ המחוקק הישראלי את האפשרות של מתן הקלה לפי אמנה ונקבע כי "משהודיע שר האוצר בצו, כי נעשה הסכם כמפורש בצו עם מדינה פלונית ליתן הקלה ממסי-כפל לעניין מס הכנסה וכל מס אחר כיוצא בו המוטלים לפי דיני אותה מדינה, וכי מן המועיל הוא שיינתן להסכם זה תוקף בישראל - יהא תוקף להסכם לעניין מס הכנסה, על אף האמור בכל חיקוק". מהאמור עולה כי מקום בו האמנה מעניקה הקלה לעומת חוק קיים, יחולו הוראות האמנה, על אף הוראות החוק הקיים, מה שלמעשה הופך את האמנה לחוק מועדף.
ישראל ושוויץ קשורות ביניהן באמנה למניעת כפל מס, אשר מטרתה למנוע הטלת מס כפול, הן בישראל והן בשוויץ, על הנישום בגין אותה הכנסה. אמנה זו נחתמה ביום ה-1 לינואר 2002 ואושררה על ידי ממשלת ישראל ביום ה-1 לינואר 2004.
בהתאם לסעיף 23 (2) לאמנה
"מקום שתושב ישראל מפיק הכנסה או שהוא בעל הון, אשר בהתאם להוראות אמנה זו ניתן לחייבם במס בשוויץ, תתיר ישראל (בכפוף לדיני ישראל בנוגע להתרת זיכוי על מיסי חוץ, אשר לא ישפיעו על העיקרון הכללי הכלול בסעיף זה):
(א) כניכוי מהמס החל על הכנסתו של אותו תושב, סכום השווה למס ההכנסה ששולם בשוויץ;
(ב) כניכוי מהמס החל על הונו של אותו תושב, סכום השווה למס הון ששולם בשוויץ;
אולם, הניכוי האמור לא יעלה בשום מקרה על אותו חלק ממס ההכנסה או ממס ההון, כפי שחושב לפני מתן הניכוי, המתייחס להכנסה או להון, לפי העניין, החייבים במס בשוויץ."
חזרה לקטגוריה
הדפס מאמר
שלח לחבר
