מיסים | אודות מסקלופדיה | דיני מסים | מיסוי בינלאומי | מיסוי מקרקעין | תכנון מס | מס-טיפ לשאלות | הרשמה למבזק המס | תקנון אתר | צור קשר
חיפוש מידע לפי א' - ב'

גמלה חוסמת

(31-03-14)		 נכתב ע”י שמואל (סמי) מזון
 
בס"ד
מרץ 2011
אדר ב תשע"א
 

גמלה חוסמת
מבזק שלישי 2011

 
בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שנתקבל ביום 23/01/2011, בתיק המוסד לביטוח לאומי נגד שמעון חדד – עב"ל 300/09 – דחה בית הדין את ערעור המוסד לביטוח לאומי.
 
תקציר פסק הדין:
 
1-     המבוטח נפגע בעבודה ב- 22.2.2005 ונקבעו לו אחוזי נכות זמנית וצמיתה.
2-     המוסד לביטוח לאומי שילם לו גמלאות על פי השומה לשנת 2003, זו השנה שעל - פיה נקבעו מקדמותיו בזמן הפגיעה, כמשתמע מתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד 1984.
3-     לטענת המוסד לביטוח לאומי, הם פעלו על – פי המשתמע מהתקנה הנ"ל, וחישבו את הגמלאות לפי השומה הידועה להם, קרי, השומה לשנת 2003.
4-     טענת המוסד, כי כך צריך לנהוג. היות והתאונה אירעה במהלך החודשים הראשונים של שנת 2005, דהיינו לפני קבלת השומה לשנת 2004.
5-     המבוטח טוען כי במקרה שלו, היות שהוא פנה וביקש להגדיל מקדמותיו לשנת 2005, עוד לפני קרות התאונה אין המוסד לביטוח לאומי הסמכות להפעיל תקנה 11 ככתבה וכלשונה.
6-     בית הדין האזורי לעבודה קבע כי היות והמבוטח הודיע טרם הפגיעה בעבודה שהכנסותיו גבוהות יותר מאלה ששימשו כבסיס לחישוב מקדמות, יש הצדקה לסטות מהתקנות, מאחר ואין כאן חשש שהודעת המבוטח באה במטרה להעלות את סכומי הגמלה.
7-     מכאן הערעור של המוסד לביטוח לאומי לבית הדין הארצי לעבודה.
 

החלטת בית הדין הארצי לעבודה:

בית הדין הארצי לעבודה תמך בהחלטת בית הדין האזורי וקבע כי קיימת הצדקה לסטות מתוכן תקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד 1984.
בית הדין הארצי לעבודה קבע: כאשר אין במקרה חשש למרמה, הואיל והמבוטח מסר למוסד לביטוח לאומי, דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו לפני האירוע. כן נקבע כי יש להעדיף מצב בו שיעור הגמלה ישקף את ההכנסה האמיתית טרם התאונה.
מהאמור לעיל ניתן ללמוד כי אף אם המוסד לביטוח לאומי לא נעתר לבקשת מבוטח להגדיל מקדמות, עשוי המבוטח להבטיח זכאותו לגמלה בהתאם להכנסתו עליה הצהיר, טרם התאונה.
 

 פרשנות פסק הדין:

 
תכלית כוונת תקנה 11, היא להבטיח ששיעור הגמלה שתשולם למבוטח העצמאי עקב פגיעה בעבודה ישקף את הכנסתו לפני התאונה, ולשמש כבלם לניסיונות מרמה של מבוטחים, העלולים לנסות לתקן לאחר התאונה את הכנסתם בכדי לזכות בגמלאות גבוהות יותר.
אם הוכח כי לא הייתה כוונת מירמה והדבר נעשה בתום לב, אין לשלול מהמבוטח שיקבל גמלה שתשקף את הכנסתו האמיתית לפני קרות התאונה.
פירוש זה בא לחזק את מה שפסקו השופטים ע' רבינוביץ, נ' ארד, ר' רוזנפלד  מיום 26/02/2008 בבית הדין הארצי לעבודה עב"ל 100/07 קנואת ראיף המערער נגד המוסד לביטוח לאומי המשיב.
 

כך נקבע בפסק הדין:

 
מוקד המחלוקת שבין הצדדים נמצאת בפרשנות הוראות תקנה 11.
תכליתה של תקנה זו היא כפולה מחד לדאוג לכך כי הכנסת המבוטח לפני התאונה היא שתשמש בסיס לקביעת שיעור הגמלה. זאת, מתוך חשש שהכנסתו של העובד העצמאי תיפגע עקב התאונה, וממילא סופה להיות נמוכה יותר בעקבותיה; מאידך, תכליתה אף לשמש בלם לניסיונות מרמה של מבוטחים, עובדים עצמאיים, נפגעי תאונת עבודה, שמתוך מגמה להגדיל את גמלתם ינסו לתקן, לאחר התאונה, את גובה שומתם כלפי מעלה, וכך להגדיל את שיעור הגמלה.
"הסטייה" מהתקנה הנ"ל אפשרית באותם מקרים מתאימים בהם מסר המבוטח דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו טרם קרות התאונה וללא קשר אליה למוסד לביטוח לאומי או למס הכנסה.
במקרים שכאלה, לא ההכנסה ששימשה בסיס לחישוב מקדמות דמי הביטוח צריכה לשמש כבסיס לחישוב הגמלה אלא דו"ח ההכנסה העדכני.
 
 
לאור החלטת בית הדין הארצי, מצאתי לנכון לרענן לציבור המבוטחים מהי תקנת 11, מטרתה, חשיבותה, משמעות הפרשנות שניתנה על-ידי בית המשפט בפסק הדין הנ"ל.
 

מתוך תקנות המוסד לביטוח לאומי (מקדמות), התשמ"ד 1984:

(ב)    על אף האמור בתקנת משנה (א), אם הפגיעה בעבודה אירעה בשני החדשים הראשונים
של שנת מס פלונית, תיחשב כהכנסה לפי שומה סופית ההכנסה לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות בשנת המס שקדמה לפגיעה.
תקנה זו ידועה בשם "גמלה חוסמת"
 
לעניין זה, "פגיעה בעבודה" - פגיעה המזכה בדמי פגיעה ..... ל הביטוח הלאומי לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות, בקצבת תלויים או במענק לנכה או לאלמנה לפי הפרקים האמורים.
 

מהי גמלה חוסמת?

"גמלה חוסמת" היא גמלה ששילם לך המוסד לביטוח לאומי בשנה מסוימת, עקב תאונה שנגרמה לך בעבודה, ו"החוסמת" את האפשרות לשנוי גובה ההכנסות שלפיהן שילמת מקדמות לפני שקרתה התאונה.
הגמלה מחושבת על-פי המקדמות ששילמת בסמוך לפני התאונה.
 
 "גִמלת פגיעה בעבודה": מחושבת לפי סכום ההכנסות לגביהן משולמות מקדמות שוטפות ב-
שלושת החודשים שקדמו לחודש הפגיעה.
על פי כללי תקנה 11, לא ניתן לשנות סכומי הכנסות אלה במידה וארעה פגיעה, זאת אף אם התברר כי ההכנסה החייבת השנתית לאותה שנה על פי השומה הייתה גבוהה יותר או קטנה יותר . זוהי ה"חסימה".
עפ"י תקנה 11(ב) אם הפגיעה בעבודה אירעה בשני החודשים הראשונים של שנת מס פלונית, "תחסם" ההכנסה בשנת המס הקודמת.
 

על שום מה משולמת קצבה?

במידה ונגרמה לך תאונה בשנת מס מסוימת, או יותר מתאונה אחת, שבגינן אישר לך הביטוח הלאומי גמלת דמי פגיעה לתקופה של 90 ימים או יותר, שבהם נעדרת מעבודתך ההיעדרות הזאת צריכה להיות מבוססת ומתעודת בתעודות רפואיות מתאימות.
אם הפגיעה בעבודה הייתה חמורה עד כדי כך שאתה זכאי בגינה לקצבת נכות (זמנית או לצמיתות). או לקצבת תלויים לאלמנה וליתומים.
בשני המקרים האלה אי אפשר עוד להגדיל או להקטין את גובה ההכנסה, שלפיה שילמת מקדמות דמי ביטוח, המהוות בסיס לגמלה, המוסד לביטוח לאומי ימשיך לחשב את הגמלה לפי ההכנסה שעליה חויבת כעצמאי לשלם מקדמות לפני שנפגעת.
הכנסה זו נחשבת "הכנסה לפי שומה סופית". והיא לא תשונה בשנה החסומה.
 

תיקון מקדמות:

החל מ- 1.1.2006 תוקנו התקנות כך שניתן להגדיל או להקטין מקדמות פעם אחת ברבעון.
 

על פי פרסומי המוסד לביטוח לאומי להלן 4 אפשרויות לתיקון מקדמות על פי האמור בתקנות:

1.     על פי שומה סופית או שומה עצמית לשנת המס הקודמת.
2.     אישור על הגדלת/ הקטנת מקדמות במס הכנסה.
3.     הגדלת או הקטנת מקדמות לפי מחזור עסקאות בשלושת החודשים בשנה השוטפת בשיעור של 20% לעומת שלושת החודשים המקבילים בשנה הקודמת, ובתנאים שנקבעו.
4.     שכנוע המוסד לביטוח לאומי כי ההכנסה גדלה/קטנה ב-10% לפחות, וזאת בין השאר בדרך של אישור יועץ מס / רו"ח (להגדלה או להקטנה), אישור רפואי (להקטנה) או בדרך הצהרה עצמית (להגדלה בלבד). טופס בל/672.
מומלץ
עם הכנת הדו"ח לשלטונות המס, אין צורך לחכות לקליטת הדו"ח על-ידי שלטונות מס הכנסה ולהמתין שהוא יוזרם למוסד לביטוח לאומי.
:לשלוח עותק מהדו"ח ולתקן את המקדמות בהתאם.
בשולי המאמר:
 

מי מבוטח ?

עובד עצמאי (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי)
 
"עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:
(1)     הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;
(2)     הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50 אחוז מהשכר הממוצע;
        (3)     הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א'; "לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל15- אחוז מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב1- בחודש שבתחילת כל רבעון; לעניין זה, "רבעון" - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב1- בינואר, ב1- באפריל, ב1- ביולי או ב1- באוקטובר של כל שנת מס).
.

מהי פגיעה בעבודה ?

פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה, או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי.
 

תאונת עבודה 

.....תאונה שאירעה למבוטח העצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו (על המבוטח העצמאי להוכיח, שנפגע תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו).
 

דמי פגיעה

דמי פגיעה הם תשלום, שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה (עקב תאונת עבודה, או עקב מחלת מקצוע), ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד - לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת (הכול על-פי אישור רפואי).
 
דמי הפגיעה באים לפצות את המבוטח על אובדן הכנסה, עקב הפגיעה בעבודה. הם משולמים בעד פרק הזמן, שבו המבוטח לא עבד, למעשה, בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר בעד 13 שבועות (91 ימים), הנמנים ממחרת יום הפגיעה.
 

למבוטח עצמאי 

לא ישולמו דמי פגיעה כלל בעד שתים עשרה ימי הזכאות הראשונים.
 

שיעור דמי הפגיעה ליום

למבוטח שכיר ולמבוטח עצמאי - 75% מההכנסה, ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש, שבו הוא הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90 ועד למרב דמי הפגיעה ליום.
 

ניכויים מדמי הפגיעה

דמי פגיעה חייבים בניכוי מס הכנסה ובניכוי דמי ביטוח בריאות.
מדמי הפגיעה, ינוכו גם דמי ביטוח לאומי.
 

חישוב דמי הפגיעה למבוטח העצמאי 

דמי הפגיעה מחושבים לפי הכנסתו בשנת המס השוטפת, שעל-פיה חושבו דמי הביטוח בעד שלושה חודשים, שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו עקב הפגיעה.
 

כמה מכסימום אנו משלמים למוסד לביטוח לאומי לחודש?

עד 4,984 ₪ 9.82%   = 489.43     ₪
     68,438 ₪ 16.23% = 11,107.49 ₪
     73,422 ₪                  11,596.92 ₪

 כמה מכסימום דמי פגיעה בעבודה נקבל?

לשנת 2011, 1032.50 ₪ X 30 ימים =  30,975 ₪
 
 
לאור האמור לעיל, אנו מדגישים לציבור המבוטחים כי בכל המקרים הרלוונטיים, יש למהר לעדכן את ההכנסות על-מנת שאם חלילה נזדקק לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי לא נעמוד בפני מצב של ויכוחים ומשפטים, אנו חייבים זאת בעיקר לעצמנו ולמשפחתנו.
כאמור יש להגיש בקשה להגדלת מקדמות למוסד לביטוח לאומי לשנת 2011, במיוחד ככל שההגדלה כאמור, מתבססת על גידול הכנסות בשנת 2010, שטרם הוגשה עבורה דו"ח למס הכנסה.
 
בברכת חג פורים שמח
 
שמואל (סמי) מזון
* כל ההדגשים הם שלי (ש.מ.)
 
לשירותכם ולהסברים נוספים אל תהססו להתקשר!!
טלפון 04-8660044
דו-אל: sami@ mta.co.il

 

הנתונים המפורסמים בעלון זה
מובאים באופן כללי, תמציתי ולתשומת לב בלבד
רק הנוסח הרשמי של החקיקה מחייב
 


 
 
 
 
 
 חזרה לקטגוריה  הדפס מאמר  שלח לחבר
שתף
מפת האתר | עורכי דין | דיני מיסים | קישורים מומלצים | חברה לבניית אתרים | חוקר פרטי