ייעוץ מס הכנסה - שומת משק חקלאי של בני זוג

סעיף 65 לפקודת מס הכנסה קובע לגבי בני זוג את כלל החישוב המאוחד אשר מניח בבסיסו כי בני זוג הינם יחידה כלכלית אחת אשר יכולתה לשלם גדלה בעקבות איחודם.

יחד עם זאת, סעיף 66(א)(1) מאפשר לסתור את ההנחה בקובעו "על האף אמור בסעיף 65 רשאי בן זוג רשום לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו מיגיעה אישית בעסק או משלח יד..."

כלומר, ככלל מאפשר המחוקק לסתור את ההנחה באם הנישום יצליח להוכיח כי הכנסתו נובעת מיגיעה אישית.

אך בכך לא תם הדבר שכן המחוקק אשר חושש מפני מניפולציות בתחום המס בחר להגביל את האמור בסעיף 66(א)(1) כאשר הכנסתם של בני הזוג נובעת מניהולו של משק חקלאי.
וכך בדומה לאמור בסעיף 65 קובע סעיף 67(א) כדלקמן: "הכנסה שהושגה מיגיעתם האישית של איש ואשה במשק חקלאי והיא טעונת מס לפי סעיף 2(8) לגבי אחד מהם, יראוה, לעניין פקודה זו כהכנסתם של האיש והאשה, בחלקים שווים, ויחולו עליו הוראות סעיף 38, אולם לא יורשה חישוב המס בנפרד לפי סעיף 66" .

למרות האמור, המחוקק עדיין בחר להשאיר פתח לבני זוג אשר מנהלים משק חקלאי לבצע חישוב נפרד (אם כי יצויין שלא מוחלט): סעיף 67(ב) קובע "על אף האמור בסעיף קטן (א) אם הושגה הכנסה מיגיעתו האישית של בן הזוג, והוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שבן זוגו עובד בעיקר מחוץ למשק, יראו שלושה רבעים מההכנסה מהמשק החקלאי כהכנסתו של מי שעובד בעיקר במשק, ורשאים האיש או האישה לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד על פי סעיף 66 לגבי שלושה רבעים או רבע מההכנסה מהמשק, לפי העניין, המיוחסים לאישה"

כלומר, לא מדובר על הפרדה מלאה אך במצב עניינים בו יוכיחו בני הזוג כי בעניינים אחד מהם הפיק הכנסות בדרך של יגיעה אישית מחוץ למשק בנוסף ליגיעה אישית בתוך המשק תיוחס 75% מהכנסתם לבן הזוג אשר עובד במשק ו- 25% הנותרים לבן הזוג אשר עובד מחוץ למשק.

נשאלת השאלה – מהי יגיעה אישית? בעניין זה בחר המחוקק לשתוק ולהשאיר את העניין לפרשנותה של הפסיקה.
ב- עמה 105/99 טען היה מדובר על שני בני זוג אשר אשר ניהלו משק משותף ובין השאר ניהלו בחלקו מטע של בננות. המערער טען כי יש לחלק את ההכנסות ממטע הבננות בשיעור 25% לעצמו ו- 75% לאשתו מאחר ואשתו היא זו שהפעילה את המטע שכן היא זו אשר עשתה פעולות פיזיות במטע כגון חיתוך עלים בסכין, נטיעת שתילי הבננות וכדומה.

בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי...." בפיסקה הנודעת לעניינו, ניתן למצוא את המאפיינים של יגיעה אישית ואלה הם: הנישום תורם תרומה ממשית על ידי השתתפותו הפעילה ביצירת ההכנסה וכאשר פעולותיו אינן טפלות לפעיות העיסקית (ראה נמדר, מיסים, פקודת מס הכנסה מהד' שלישית (1994) כרך א'ע' 403 והאסמכתאות המצוטטות שם). הכנסה מריבית, דיבידנדים, או שכירות לא תחשב להכנסה מיגיעה אישית. אם זאת אין צורך שהאישה תעבוד כעצמאית. גם הכנסה משותפת יכולה להחשב כהכנסה מיגיעה אישית".

יחד עם זאת בית המשפט הוסיף וציין כי "...העובדה לכשעצמה שהאשה רשומה כמגדל או כשותפה במשק ושעל כן הוצאו מסמכים שונים על שמה, אינה מצביעה בהכרח על כך שבפועל ממש היא ניהלה את עניני המטע במידה הנחשבת ל"יגיעה אישית...".

בנוסף קבע בית המשפט כי הנטל להוכיחת יגיעה אישית מוטל על הנישומים מאחר ומדובר בחריג מהעיקרון של אחידות בני הזוג והן מאחר ומדובר בשאלה לבר פנקסית.

מאחר ובשנים האמורות ניהלה האישה עסק נוסף (חנות לבני נשים) בית המשפט קבע כי בני הזוג לא עמדו בנטל שכן ניהול עסק שכזה לרוב תובע את מלוא זמנו של מי שמנהלו.
בית המשפט הוסיף וקבע כי גם אם התגייסה פה ושם האישה לעזרה לגבי המטע, יחד עם ילדיה בפעולות כגון עשיית פעולת חיתוך עלי בסכין אין בכך בכדי להצביע כי מדובר ביגיעה אישית במשק החקלאי.

לסיכום:
בסעיף 67 הביע המחוקק את חששו מפני כך שנישומים יבצעו מניפולציות בלתי לגיטימיות בתכנון מס . בנוסף, בהמשך לקבוע בסעיפים 65 ו- 66 לפקודה המחוקק מביע חזקה כי בני זוג במשותף מהווים יחידה כלכלית חזקה יותר מן היחיד.
הנטל לסתור את החזקה האמורה הינו על הנישומים ועליהם להוכיח יגיעה אישית במשק המשותף ויגיעה אישית מחוץ למשק ע"י אחד מבני הזוג.

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר