משחק הפוקר מסוג טקסס הולדם אשר בשנים האחרונות קנה לו שביתה של ממש בקרב הקהל הישראלי ובימים אלו אף זוכה ללגיטימציה גלובלית רחבה, מדורג כיום כאחד ממשחקי ההימורים המקוונים הפופולאריים ביותר בעולם. כיום, ברור לכל, כי הטענה לפיה המשחק דנן מתבסס ברובו על מזל, פשטה את הרגל ולאימתו של דבר יכולת, יותר מכל, היא אשר תוביל להצלחה במשחק שתהא עקבית וארוכת מועד. כחלק מסגולותיה, מאפשרת רשת האינטרנט, לשחקנים מכל קצוות תבל "לשבת סביב שולחן פוקר אחד" ולשחק האחד נגד השני, ובין מיליוני השחקנים דלעיל, צצו להם כפטריות אחר הגשם, מספר לא מבוטל של שחקנים מקצועיים אשר במומחיותם תרים אחר שחקנים לא מנוסים, בבחינת "טרף קל", וקוצרים רווחים משמעותיים.
מטבע הדברים, תופעה תרבותית זו לא פסחה על מחוזותינו, ולאחרונה טיפל משרדנו –דורון,טיקוצקי, עמיר עורכי דין, המורכב מיוצאי רשויות מס, בסוגיה משפטית מעניינת אל מול מנהל מס ערך מוסף שעיקרה עסק בשאלה האם פעילות מקוונת (ברשת האינטרנט) של שחקן ישראלי מקצועי בתחום הפוקר המקוון מחייבת אותו בפתיחת תיק עוסק במע"מ?. יאמר מייד כי להבנתנו כפי שנטענה כלפי המנהל, כספי הזכייה מהם נהנה שחקן פוקר מקצועי אינם כפופים להוראותיו של חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ולפיכך מרשנו אינו חייב בפתיחת תיק ב. נזכיר ונזכור, מס ערך מוסף, כשמו, הינו מס המוטל על הערך המוסף, לאמור, מס המוטל על ההפרש בין מכירותיו של עסק לבין קניותיו, או בין שירותים שנתן לבין שירותים שקיבל. בהתאם לכך, מטיל חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ") מס על מכירות ושירותים הניתנים על ידי עסק (מס עסקאות), אך מנגד מתיר לנכות את המס ששילם העסק על רכישותיו ועל השירותים שקיבל (מס תשומות); בצורה זו הפירמה משלמת מס על הערך המוסף נטו.
סעיף 2 לחוק מע"מ, קובע את מקורות ההכנסה אשר ימוסו לפיו כדלקמן: "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת." סעיף 1 לחוק מגדיר מהי עסקה: "עסקה - כל אחת מאלה: (1) מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד; לפיכך, עסקה יכולה להיות מכר או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו. סעיף 1 לחוק מע"מ מגדיר את המונח "עוסק" כ: "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו...". בענייננו, פעילותו המקוונת של שחקן מקצועי בתחום הפוקר עולה כדי פעילות עסקית בהתאם למבחנים שפותחו בפסיקה, נתון אשר הוביל אותו לפתיחת תיק במס הכנסה.
כלומר, למרשנו "עסק" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מע"מ. נוכח כל האמור לעיל, ולאור הגדרת המונח "עסקה" ו"עוסק" בסעיף 1 לחוק מע"מ, הרי שעל מנת ששחקן פוקר מקצועי יכנס לגדר המונח "עוסק" ועל מנת שפעילותו תעלה כדי "עסקה", נותר לנו לבדוק אם במסגרת עיסוקו (פעילות מקוונת בתחום הפוקר) מתבצעות פעולות של מכירת נכס או מתן שירות .
כאמור, על מנת להיכנס לגדר הוראות חוק מע"מ יש להראות כי העוסק מכר נכס או נתן שירות במסגרת עסקיו. לעניין מתן שירות, ברי, כי בענייננו פעילותו המקוונת של שחקן מקצועי בתחום הפוקר אינה עולה כדי שירות, זאת בשל העובדה כי השחקן אינו נותן כל שירות, באמצעות פעולה אקטיבית כלשהי, לצד שלישי כלשהו. התמורה אותה השחקן מקבל אינה תלויה בשירות כזה או אחר שהעניק הוא לצד שלישי, אלא בניצחונו במשחק הפוקר המקוון.
למה הדבר דומה, לכל זכייה אחרת במשחק מזל כגון לוטו או טוטו, אשר אין חולק כי הצד הזוכה אינו חייב במע"מ בגין זכייתו. יתר על כן, הפסד במשחק הפוקר המקוון יוביל לאי קבלת תקבול כלשהו אצל השחקן, ויתר על כן, להפסד הכספים שהופקדו באתר (זירה), נתון שאינו הולך יד ביד עם מתן שירות לצד ג' כלשהו.
כלומר, במסגרת מתן שירות, אף במקרים בהם התמורה המוסכמת בין הצדדים בגין השירות הנה תלוית תוצאה, נותן השירות אינו משלם למקבל השירות על אי הצלחת הספקת השירות ולכל היותר ימנע מקבל השירות מלשלם לנותן השירות. לעניין מכירת נכס, , בענייננו, ברי, כי פעילותו המקוונת של שחקן מקצועי בתחום הפוקר אינה עולה כדי מכר, זאת בשל העובדה שהשחקן אינו מקנה לאדם כלשהו נכס, בין אם בתמורה ובין אם ללא תמורה. כאמור, זכאותו של שחקן לקבלת תמורה הנה תוצר של זכייתו במשחק הפוקר המקוון ולא תולדה של מכירת נכס / זכות לצד שלישי כלשהו. כמו כן, התמורה אותה השחקן מקבל אינה תלויה במכירת נכס כזה או אחר לצד שלישי, אלא בניצחונו במשחק הפוקר המקוון.
חשוב לציין כי עמדתנו , כאמור לעיל, התקבלה כהווייתה, בימים אלה ממש, ע"י מנהל מע"מ שקבע כי על פעילות המתבצעת ע"י שחקן בהימורים בתחום הפוקר באופן מקוון, אין חובה להירשם כעוסק במע"מ.
חזרה לקטגוריה
הדפס מאמר
שלח לחבר
