תחרות מס (באנגלית: tax competition) היא מצב שבו מדינות מתחרות במדינות אחרות, בין היתר, בניסיון להשיג עדיפות במשיכת השקעות באמצעות מתן הטבות מס שונות (פטורים, הנחות, זיכויים, שיעור מס אפס וכדומה).
אחד המאפיינים של הגלובליזציה היא הניידות המוגברת של גורמי הייצור. תופעה זאת מתחזקת באמצעות התנהגות תחרותית של מדינות המבקשות להשפיע על זרם ההשקעות העולמיות. התחרות יכולה להיות בהגמשת דיני החברות המקומיים, הרגולציה של איכות הסביבה ועוד. גם תחום המיסוי עשוי לשמש כמכשיר חשוב למשיכת השקעות גלובליות.
ברור כי משטר המס מהווה נדבך חשוב במדיניות פיסקלית של מדינות העולם לצורך קביעת סדר עדיפויות כלכלי וחברתי, השונה ממדינה למדינה. אכן, בצד ההטבות למשקיעים זרים, מדינות מעניקות תמריצים ממשלתיים באמצעות משטר המס לתושבים מקומיים לצורך עידוד סקטורים מסוימים או עידוד הייצוא. במקרה זה, בשונה מההטבות למשקיעים זרים, המניעים למתן ההטבה אינם מהווים בהכרח אסטרטגיה בתחרות המס אלא קידום מדיניות-פנים.
ישנם שיקולים נוספים, מלבד שיקולי המס, הנחשבים כמהותיים בעיני הנישומים בעת קביעת התחום הגאוגרפי של העסק. הנישומים מסווגים את המדינות, בין היתר, בהתאם ליציבות הכלכלית והפוליטית, תשתיות בכלל ותשתיות תקשורת בפרט, הגידול הצפוי במשק, עלות כוח העבודה, זמינות כוח עבודה מיומן, מערכת בנקאות יעילה וטובה.
בישראל
מדינת ישראל משתתפת פעילה בתחרות המס. כך, החוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959, פותח בפני משקיעי החוץ את האפשרות לקבל הטבות שונות עבור השקעות הון בתחומים מסוימים ובאזורים מועדפים במדינה. החוק קובע, בין היתר, שיעורי מס נמוכים על הכנסות מ"מפעל מאושר" בהתאם לשיעור הבעלות של המשקיעים הזרים. המטרה המוצהרת היא "למשוך" משקיעים זרים. במטרה לעודד השקעות זרות ולמנוע בריחת הון לחו"ל מופחת מדי שנה מס חברות באחוז אחד ובשנת 2010 הוא אמור להיקבע לשיעור סופי של 25% ובכך להשתוות לזה המקובל בחלק ממדינות אירופה.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזרה לקטגוריה
הדפס מאמר
שלח לחבר
