מס הכנסה מוטל על הרווח המושג בפעילות העסקית. המס השנתי לעולם אינו שלילי, ולכן בשנה שבה נגרם הפסד, היחיד או התאגיד אינו משלם מס הכנסה, אך לא מקבל החזרי מס בגין ההפסד. עם זאת, ניתן להעביר את ההפסד לשנות המס הבאות, לשם קיזוזו מרווחים באותן שנים.
בישראל עוסקים בכך סעיפים 28 ו-29 לפקודת מס הכנסה.
הזכות לקזז הפסדים מרווחי השנים הבאות יוצרת שווי כלכלי להפסד לצורכי מס של חברה. את ההפסד יכולה לנצל החברה עצמה, בהמשך פעילותה העסקית, וכן יכולה לנצל אותו חברה שתרכוש את החברה המפסידה (במגבלות הקבועות בדיני המסים). עובדה זו עומדת בבסיס המוטיבציה לרכישת חברה עם הפסדים. המדובר בתכנון מס לגיטימי.
פסיקת ביהמ"ש העליון קבעה כללים וסייגים לאפשרות לקזז רווחים מהפסדי עבר שנצברו בחברה שנרכשה ואולם נראה שפסיקה זו קובעת כי לא כל רכישה של חברה הפסדים מהווה עסקה מלאכותית (הפסולה לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה). כאשר המדובר בחברה הממשיכה את פעילותה המקורית או כאשר המוטיבציה העיקרית היא הניסיון לשקם את החברה המפסידה, נראה שתוכר אפשרות הנישום לקזז הרווחים שייווצרו לאחר הרכישה מהפסדי המס הצבורים של החברה.
לאור כל האמור מחושב בדרך כלל השווי של חברה בהפסדים כשווי מגן המס שלה, בתוספת ההון העצמי הנקי שלה (נכסים בניכוי התחייבויות). שווי מגן המס של הפסדים צבורים שווה לרוב לסך ההפסדים המוכרים לצורך מס כפול שיעור המס האפקטיבי של הנישום-הרוכש, שכן זהו סך המס הצפוי להיחסך אצל הנישום-הרוכש בגין הרכישה.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית