מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא או יצוא סחורות. 

מטרות
מדינות העולם מטילות מכס, כמעט תמיד על יבוא, משתי סיבות:
• כדי לגייס כספים לממן את פעילות הממשלה.
• כדי לצמצם את היקף היבוא על מנת להגן על תעשיות מקומיות.
ההבחנה קיימת רק לגבי המניע של הממשלה המטילה את המס. בפועל, מכס שהוטל כדי להגדיל את הכנסות הממשלה עדיין מקטין את היבוא ולהפך. 

בעד ונגד
בעד
• יש הממליצים להטיל מכסים כדי לעזור לתעשיות צעירות בשוק המקומי לגדול ולהגיע למצב שבו תוכלנה להתחרות בשוק העולמי. בעיקר אמורים הדברים בתעשיות כבדות כגון תעשיית המטוסים או המכוניות שבהן יש חשיבות גדולה ליתרונות לגודל.
• ארגוני עובדים ותעשיינים מבקשים לעתים קרובות מממשלות להטיל מכסים כדי למנוע תחרות לא הוגנת מחו"ל. כאשר מפעל מקומי אינו יכול להתחרות ברמת המחירים הנמוכה שנקבעת בשוק העולמי, בין אם זה בגלל תחרות לא הוגנת או חוסר יעילות, מכס על המוצר עשוי למנוע סגירת מפעלים ופיטורי עובדים. 

נגד
• הטלת המכס אמנם מסייעת ליצרנים המקומיים בשוק הספציפי אך היא פוגעת ברווחתם של הצרכנים שהיו יכולים להנות ממחירים נמוכים יותר.
• במקרה שהמוצר המדובר הוא חומר גלם, הרי הצרכנים שלו הם בעצמם יצרנים, שיכולתם להתחרות בשוק המקומי והעולמי נפגעת כתוצאה מעלויות גבוהות יותר.
• הטלת מכס פוגעת ביצרנים בחו"ל ובדרך כלל גוררת פעולת תגמול מצד הממשלות הזרות בצורה של מכסים על מוצרי היצוא של המשק.
• מכסים, בדומה לסובסידיות, מאפשרים לתעשיות לא יעילות להמשיך להתקיים ומנציחים מצב של אי יעילות במשק.
• לפעמים נוצר מצב שבו נגבה מכס על מוצר שמיוצר בארץ. במקרה כזה, הגנה על תוצרת הארץ, אחת הסיבות למכס, לא מתקיימת.

היסטוריה
מכסים התקיימו בעת העתיקה, למשל בהאימפריה הפרתית וברומא העתיקה, שם נקראו portoria. הזכות לגבות מס על סחורות נכנסות ויוצאות מהמדינה נחשבה מאז ומתמיד זכות טבעית של השליט, כאשר ההצדקה לכך הייתה בעיקר הכבישים,הגשרים והנמלים שנבנו ותוחזקו על ידי הממשל ואפשרו את המסחר.
מלכי אנגליה בתקופת ימי הביניים הנהיגו מכסים בשיעור הנתון לשיקולו הבלעדי של המלך, בניגוד למיסים אחרים אשר נקבעו באישור הפרלמנט. 

בין המאות ה-16 וה-18 שלטה באירופה התפיסה הכלכלית המרקנטליסטית ומדינות כבריטניה וצרפת הטילו מכסים כבדים על היבוא מהארצות השכנות (ובמידה פחותה בהרבה על מושבותיהן). לאחר שאדם סמית', דייוויד ריקרדו ואחרים הראו את יתרונות השוק החופשי והתועלת שבסחר בינלאומי חופשי, חלה ירידה מסוימת אך המכסים ברחבי העולם עדיין היו גבוהים יחסית.
המפנה המשמעותי הגיע לאחר מלחמת העולם השנייה. מדינות העולם החלו לכונן אזורי סחר חופשי ולחתום הסכמים שהעניקו למדינות אחרות מעמד של שותפות סחר מועדפת ובפועל ביטלו או הורידו מכסים. גושי סחר חופשי כשוק האירופי המשותף (שהפך אחר כך לאיחוד האירופי) ואזור הסחר החופשי של צפון אמריקה מאפשרים נפח גדול מבעבר של סחר חופשי. ארגון הסחר העולמי (WTO) פועל לצמצום מכסים ועידוד מסחר בינלאומי. 

המכס בישראל
במדינת ישראל, רשות המכס האחראית על גבייתו ועל הבקרה בנמלי התעופה והספנות כפופה לרשות המסים שבמשרד האוצר.
בישראל נהוג מכס על מוצרים רבים ומגוונים כגון חוטי תפירה מכותנה ומשקאות אלכוהוליים. המדינה חתומה על הסכמים שונים: עם ארצות הברית, עם האיחוד האירופי ועם מדינות נוספות כגון טורקיה וירדן המבטלים או מקטינים את המכס הקבוע בחוק למוצר כאשר הוא מיובא ממדינות ההסכם. 

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר