יהודים שמעמדם המיסוי אינו נקבע פוזיטיבית - שאלות ותשובות מקצועיות

קטגוריות

טופס יצירת קשר

חיפוש מידע לפי א' - ב'

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

יהודים שמעמדם המיסוי אינו נקבע פוזיטיבית (26-10-15)	נכתב ע”י אלי דורון, עורך דין- ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)- עמית משה כהן, עורך דין

שאלתך:

בעקבות קריאת מאמרו של עו"ד ירון טיקוצקי בענין "מיהו עובד זר לצורך היטל עובדים זרים", רציתי לבקש את התייחסות ועזרת הלשכה בנושא, וכדלהלן: יש הרבה אנשים-יהודים שבאים מחו"ל לעשות עליה, לפעמים הם באים כסטודנטים או כל מיני הגדרות אחרות. וכאשר הם מעוניינים לעבוד פונים אלינו המעסיקים ושואלים איך להתייחס אליהם - כתושב ישראל או כתושב זר, הן לענין היטל עובדים זרים והן לענין נקודות הזיכוי של העובדים.

אני רוצה להדגיש שמדובר כאן ביהודים שזכאים להכנס לישראל מכוח חוק השבות וכדו' חלקם עומד לעשות עליה וחלקם גר כאן שנים ולא עושה עליה. בכל מקרה יש להם קופת חולים ומספר מיוחד בב"ל לקבל קצבאות ילדים, הם מצביעים בבחירות לרשויות המקומיות ורק אין להם ת.ז. עד שנת 2015 היינו שולחים אותם למ"ה לבצע תיאום מס כאשר שם היו נותנים להם מספר (מתחיל ב- 66) ונותנים להם אישור עם נקודות זיכוי כתושב ישראל וכך זה נתן לנו הגנה גם מפני ההיטל של העובדים הזרים.

מתחילת שנת 2015 מ"ה כבר לא נותן את האישורים הללו, ולאחר בדיקה מעמיקה נאמר לי שטכנית נחסם בשע"מ האופציה לתת נקודות זיכוי למי שאין לו מספר זהות. וכאן אני שואל האם זה נכון שכל העובדים הללו לא יקבלו נקודות זיכוי כתושבי ישראל? האם המעסיקים יצטרכו עתה להתחיל לשלם 20% על העסקתם? ומה עם כל אותם עצמאיים שכל שנה היינו משדרים להם שומה עם חיוב כתושב חוץ ולאחר בקשה הפ"ש היה משדר בקוד מיוחד נקודות זיכוי כתושב ישראל האם מבחינת החוק הם באמת כבר לא זכאים?

אשמח לשמוע את חוות דעת הלשכה בנושא. ואם אני צודק ובאמת מגיע לנ"ל להיחשב כתושבי ישראל ולא כעובדים זרים האם הלשכה תוכל לפעול מול מס הכנסה שיתנו לבעיה הזו פתרון.

תשובתנו:

המאמר מתייחס לפסק דינו של בית המשפט העליון במקרה שבו מדובר במי שהגיעו לארץ על תקן של עובדים זרים. נקבע, כי במקרה כזה משך השהות בארץ (המבחנים הטכניים של הפקודה), לא יסייע בידי אותם עובדים להפוך לתושבי הארץ.
אולם, השאלה בענייננו מתייחסת לכאלו שהגיעו לארץ שלא כעובדים זרים, אלא כיהודים לכל דבר ועניין מכוח חוק השבות. במקרה כזה נשגב מבינתי מדוע זה לא תונפק עבורם ת.ז. ישראלית, שהרי ולו מעצם שהייתם במדינה ומתוקף דתם רשאים הם, מרגע בו עברו את גיל 16, להוציא ת.ז. כחולה לפי חוק מרשם האוכלוסין.
יוצא אפוא כי עניינינו אינו בסוגיה מיסויית כלל וכלל כי אלא בסוגיה פרוצדוראלית מובהקת הקשורה במישרין למדיניות רשות האוכלוסין וההגירה.
יחד עם זאת, הדברים טעונים בדיקה ובחינה לגופו של כל עובד, מקבוצת העובדים שבנדון, הנטען להיות "עובד זר" - והתשובה יכול ותשתנה בהתאם למעמד שניתן, או לא ניתן, למי מבין אותם העובדים עפ"י חוק הכניסה לישראל, עפ"י אמנת הפליטים, עפ"י הוראה (או התחייבות) שלטונית - ועוד ועוד משתנים.
אם כן, כל מקרה ייבחן לגופו. כך למשל, נראה לי שמי שמגיע לארץ לא כעובד זר, אלא למטרה אחרת כלשהי, משתקע בארץ, ושוהה בה תקופה מספיקה על מנת שייחשב לתושב בהתאם למבחני הפקודה, לא אמור להיות משולם בגינו היטל העסקה כי אינו אמור להיחשב כעובד זר.
אין לראות באמור משום חוות דעת ואין לסמוך על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי.

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר