עובד בעל ת.ז. ישראלית ורשיון לישיבת ארעי

שאלתך:

האם לעובדת בעלת ת.ז. ישראלית, שמופיע לה בת"ז רישיון לישיבת ארעי נחשבת לעובדת רגילה לצורך ב"ל ומ"ה או עובדת זרה שחייבת בהיטל מס מעסיקים?

תשובתנו:

בהתחשב בהיקף הנתונים שנכללו במסגרת שאלתך, הרינו להשיבך כדלקמן:
 

1. לעניין הביטוח הלאומי מתייחסים אל העובדת כאל עובדת ישראלית לאחר שכבר שהתה בארץ 183 ימים (רצופים או לא רצופים) מיום קבלת האשרה האמורה.
 

2. לעניין היטל על העסקת עובדים זרים (להלן: "ההיטל"), העניין סבוך יותר.
 

3. ההיטל מוטל מכוח סעיף 44 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), תשס"ג -2003, אשר קובע כי "עובד זר" הינו כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א -1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").
 

4. בהתאם לחוק עובדים זרים, "עובד זר" מוגדר כ"עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה".
 

5. אם כן, לעניין היותו של אדם אזרח ישראלי אם לאו, קיימת בד"כ ודאות.
 

6. שונה הדבר ביחס להגדרתו כ"תושב ישראל".
 

7. בעמ"ה 1061/07, טלרום משאבי אנוש בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב יפו 5, דן בית המשפט המחוזי בשאלה האם "עובד זר" יכול להיות "תושב ישראל" ובכך יימנע למעשה מתשלום ההיטל.

 

8. בעניין זה נקבע, כי עניין תושבותו של "עובד זר" אינה אמורה להיקבע בהתאם להגדרת המונח "תושב" בפקודת מס הכנסה וכי "עובד זר" אינו תושב ישראל ואינו יכול להיות תושב ישראל מעצם טבעו.
 

9. דומה כי מדובר בפסק דין גורף ומרחיק לכת שספק אם היה נשאר על כנו במידה והיה מוגש ערעור לעליון.
 

10 . בכל מקרה, נראה כי פסק הדין מתייחס בעיקר לעובדים שהגיעו לארץ למטרת עבודה, להבדיל מעובדים שהגיעו לארץ מאחר שלמשל התחתנו עם אזרחים ישראלים.
 

11 . לנו נראה כי פסק הדין הנ"ל אינו מהווה סוף פסוק וכי ככל שמדובר בעובד שיש לו מספיק זיקות למדינה, כגון נישואין לאזרח/ית ישראל, נמצא מספיק שנים בארץ, יש לו ילדים בארץ, יש לו חברים בארץ וכו', אין לשלול אפשרות לראות בו כתושב ישראל ולפטור את מעסיקו מתשלום ההיטל. כל מקרה אמור להיבחן לגופו.
 

12 . אין לראות באמור משום חוות דעת ואין לסמוך על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי.
 

13 . נשמח לענות על שאלות נוספות ככל שיהיו כאלו.