ניכויי מס לעובדים ביותר ממקום עבודה אחד

כאשר אדם עובד במקום עבודה אחד ההסדר הפנסיוני מנוהל עבורו על ידי תוכנת שכר שמחשבת באופן מדויק את זכותו לזיכוי מס ולניכויי מס בגלל החלק שלו בתשלום למרכיב התגמולים. תוכנת השכר מזהה גם את תשלום המעביד להסדר הפנסיוני שלא אמור להיחשב כהכנסה של העובד, ואת החלק שנזקף לעובד כהכנסה שהיא מחייבת במס, למרות שהעובד לא מקבל תשלום זה ישירות, אלא הוא הופקד בקופת גמל פנסיונית. מה קורה כשאדם עובד ביותר ממקום עבודה אחד? הנחיות מס הכנסה קובעות שהמעביד הנוסף צריך לצרף למשכורת העובד את סכום הקצבה (ההפרשה לתגמולים) ואת דמי הביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. בנוסף המעביד צריך לנכות את המס משכר העובד לפני תקנות מס ההכנסה, אלא אם כן פקיד השומה הורה על הנחיה אחרת לגבי הפרשות אלה, באמצעות אישור תיאום מס. לפיכך, ניתן להבין, שכל עוד שאין הנחיה אחרת מפקיד השומה, כל הפרשת המעביד הנוסף לביטוח אובדן כושר עבודה ולתגמולים – נחשבת כהכנסה שקיבל העובד. מעביד נוסף, יוכל להעניק לעובד זיכוי לפי סעיף 45א' או ניכוי לפי סעיף 47 – בגין ההפרשות של העובד בתגמולים, רק אם קיבל הנחייה מפקיד השומה.

זאת משום שבדרך זו עלול העובד לקבל ניכוי או זיכוי שלא כדין עבור ההפרשות שלו לתגמולים. חשוב להדגיש שתיאום מס רגיל שלא כולל הנחיה בעניין הפרשות פנסיוניות – לא יהיה מספיק. המשמעות של אי צירוף תשלומים – עבור ביטוח אובדן כושר עבודה ותגמולים – למשכורת העובד במקרה שהמעביד הנוסף לא מצרף את דמי ביטוח אובדן כושר עבודה ואת כספי ההפרשות לתגמולים למשכורתו של העובד לצורך חישוב מס, או במקרה שבו המעביד הנוסף נותן לעובד זיכוי או ניכוי בשל חלקו בהפרשות – לפי החוק דינו של מעביד זה הוא שנת מאסר או קנס שגובהו עד 26,100 שקלים ופי 2 מהסכומים שהמעביד לא ניכה, או שני עונשים אלה גם יחד. חשוב להבין שאחת מהחובות של המעביד שמשלם שכר לעובדיו היא חובת ניכוי מס במקור. חובה זאת היא בעצם בעלת אופי מנהלי, כאשר המעביד משמש ככלי להעברה של תשלומי המס של העובדים לרשויות המס במדינה. לכן, הפרה של חובה ראשונית זו גורמת לחבות משנית, שמשמעותה כי המעביד חייב בתשלום חוב המס בצירוף של הפרשי ריבית והצמדה. כאמור לעיל, הפרה של חובה זו תגרור עונשים כבדים שיחולו על המעביד. כשעובד לא מודיע למעביד שזו לא עבודתו היחידה עובד שלא מצהיר שזוהי עבודה נוספת עבורו יזכה בהקלות, הנחות וזיכוי במס שלא לפי החוק.

לכן, מוטלת החובה על עובד שמועסק ביותר ממקום עבודה אחד להצהיר בפני המעסיק שזו לא עבודתו היחידה. עליו לידע את המעביד שבמקום העבודה האחר מופרשים בגין הכנסותיו דמי אובדן כושר עבודה וכספי תגמולים. הצהרה זו כלולה בטופס 101 שאותו ממלא העובד בכל אחד ממקומות העבודה שלו. לפי החוק, העובד מחויב להודיע למעסיק שלו בתוך 7 ימים על כל שינוי שחל בפרטים אותם מילא בטופס 101. לכן, כל מי שעובד ביותר ממקום עבודה אחד, חייב לוודא שאכן הפרטים שרשם בטופס 101 והגיש לכל אחד ממקומות העבודה, הם נכונים ומלאים.

מאמר זה נכתב ע"י ט.מ.ל מערכות מידע