מס הכנסה - הכנסות שנתקבלו במדינה זרה וגילוי מרצון

כידוע תיקון 132 לפקודת מס הכנסה ביצע רפורמה בשיטת המס אשר הייתה נהוגה בארץ עד כה. התיקון בעצם קבע את הכלל כי יחיד, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסותיו ללא קשר למקום/טריטוריה בו הופקה הכנסתם.
כלומר, מהותו הגדולה של השינוי הינה מעבר לשיטה אשר ממסה על בסיס העיקרון הפרסונאלי (קרי, להבדיל מן העיקרון הטריטוריאלי השיטה קובעת כי זכותה של מדינה למסות את היחידים אשר חיים בתחומה ללא קשר למקום בה הופקה הכנסתם ).

התפתחות הטכנולוגיה בעידן בו אנו חיים מאפשרת מעבר זול ומהיר בין המדינות השונות לצרכי עבודה ומסחר בלבד (ללא התיישבות פיזית בהן) וכן הפקתן של הכנסות במדינה מסוימת ללא נוכחות פיזית בה.
בנוסף, תופעה של ריבוי אזרחויות ותושבות כפולה הפכה כבר מזמן לשכיחה.

כתוצאה מן האמור יוצא כי ישראלים רבים מפיקים הכנסתם בחו"ל משלמים במדינה הזרה מס ע"פ דיני המקום ואינם מודעים כי הינם חייבים עליה בדיווח ובמס גם בארץ .
יתרה מכך, ישראלים רבים אינם מודעים לכך כי מבחינת הרשויות הינם מוגדרים "כעברייני מס".

בשנת 2005 פרסמה רשות המיסים בישראל נוהל אשר זכה לכינוי "גילוי מרצון".

מטרת הנוהל כפי שהצהירה עליו רשות המיסים הינה " לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. לשם בצוע מטרה זו, רשות המסים, בתאום עם הפרקליטות מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים, נגד הפונה שיבצע גילוי מרצון בתנאים כמפורט בהמשך."

התנאים הנדרשים (כפי שפורסמו ע"י רשות המיסים בתאריך 10.4.2005) הינם: 

1.הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות נ"ע, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.
2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
3. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

כמו כן, הכתיבה הרשות שני כללים נוספים באשר למידע שהנישום מעוניין לחשוף בהליך:

א. "פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים."
ב. המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט
או בבית דין בישראל.

כלומר, במצבים אלו הרשות לא תאפשר לנישום לבצע הליך של גילוי מרצון תוך מתן התחייבות כי לא יינקטו הליכים פלילים.

אנו סבורים כי הליך של גילוי מרצון הינו חיובי ומומלץ עבור נישומים בעלי תושבות כפולה או נישומים אשר הינם תושבי הארץ ולא היו מודעים באמת ובתמים לחבותם כלפי רשויות המס.

יחד עם זאת אליה וקוץ בה, למרות שעל פניו נראית מגמתה של רשות המס חיובית יש לזכור כי המדובר בנוהל פנימי בלבד שאינו מוסדר בדבר חקיקה ומכאן ששיקול הדעת אשר מוענק לרשות הינו כמעט ואבסולוטי.

כך למשל ב- בג"ץ 7393/07 דור- אלון תפעול תחנת דלק בע"מ בוצע ניסיון לתקוף את החלטת הרשות שלא לאפשר את ההליך ע"י הגשת בקשה לבית המשפט כי יחייב את הרשות להפעיל נוהל של גילוי מרצון כלפי החברה. בפרשה טענה החברה כי לא הייתה מודעת למעשיו של מנכ"ל החברה לשעבר אשר נהג לבצע רישומים כוזבים בפנקסי החברה על מנת ולהפחית את חבותה למע"מ.
בית המשפט סירב להתערב וקבע כי "הפורום הראוי לבירור טענות של נחקרים או חשודים שטרם הואשמו – לעניין כשרותם של הליכי חקירה או פגמים שנפלו בה לטענתם – הינו בביהמ"ש הדן בהליכים הקודמים להגשת כתב האישום. אם יוגש כתב אישום יהיה הפורום הנאות לבירור טענות אלה בביהמ"ש הדן בהליך הפלילי גופו. במקרה דנן, לא זו בלבד שעומדים לעותרת הסעדים החלופיים האמורים, אלא שביהמ"ש הגבוה לצדק וסדרי הדין הקבועים בו איננו הפורום הנאות מעיקרא לבירור וליבון טענות העותרת, היות שקיימות מחלוקות עובדתיות רבות, ובירורן הראוי והנכון הינו בערכאה הדיונית..."

דוגמא נוספת לבעייתיות שבהליך ניתן למצוא ב- תפ (ת"א) 3454/09 מדינת ישראל - פמת"א (מיסוי וכלכלה) נ' אירנה ליסק. הנאשמים בתביעה יזמו הליך של גילוי מרצון בגין הכנסות אשר הפיקו ממקורות מחוץ לישראל ועליהם לא דיווחו במשך מספר שנים וזאת בתמורה לקבלת חסינות מפני הליכים פלילים. לאחר כשלושה חודשים הוגשו כתבי אישום כלפי הנאשמים וזאת למרות ההסכם.

בית המשפט סירב לקבל את טענתם וקבע "במקרה הנדון הפניית העורף לחסינות שהוענקה לנאשמים במסגרת ההליך של "גילוי מרצון" היא אכן מקוממת... אין בדברי המאשימה מענה מהותי, בעל תוכן ומספק לשאלת השינוי בעמדה, וזו נותרה מטרידה ומקוממת. תהיה התחושה הסובייקטיבית אשר תהיה; ואפילו מוסכם כי לא ראיות חדשות הביאו להיפוך עמדתה של המאשימה; אין מנוס מהקביעה שהתביעה הכללית לא חרגה מסמכותה כאשר החליטה להעמיד את הנאשמים לדין, חרף הודעתה הקודמת. אין מנוס מהמסקנה, כי עקב חומרת העבירות המיוחסות לנאשמים, למרות שנפגעו ממהלכיה של המאשימה, גובר משקלו של האינטרס הציבורי שבהעמדתם לדין".

לסיכום,
בעקבות הרפורמה בשיטת המיסוי נראה כי בשנים האחרונות, מתרבים המקרים בהם תושבי המדינה אשר הפיקו הכנסתם בחו"ל או בעלי תושבות ואזרחות כפולה נדרשים להליך הגילוי מרצון וזאת לרוב נובע מחמת חוסר מודעות לחובתם.
במקרים רבים ההליך בהחלט מתאים, ראוי ואף עדיף לנישום.
אך יודגש, טרם הגשת הבקשה מומלץ לפנות ולהתייעץ עם מומחה בתחום שכן לצד היתרונות קיימות לנישום סכנות רבות ובהן אף עמידה בפני אישום פלילי.

חזרה לקטגוריה

הדפס מאמר

שלח לחבר