שאלתך:
שכיר יצא לחופשה ללא תשלום ב- 6/2007 לאחר כ- 20 שנות עבודה. בשלב זה לא היה ידוע באם הנישום יחזור לעבודה ולכן הוא לא משך את פיצויי הפיטורים המגיעים לו וגם לא עשה רצף פיצויים או קצבה. בשנת 2014 הוא הגיע לגיל הפרישה וביקש למשוך את פיצויי הפיטורים המגיעים לו. פקיד השומה חישב את הסכום הפטור לפי תקרת הפטור שהיתה קיימת בשנת 2007 כלומר 10,220 ₪ לחודש ולא לפי התקרה של 12,360 ₪ לחודש שהיה בתוקף בשנת 2014?
תשובתנו:
בהתחשב בהיקף הנתונים שנכללו במסגרת שאלתך, הרינו להשיבך כדלקמן:
1. עובד המקבל את כל מענק הפרישה במישרין ממעבידו או מקופה מרכזית לפיצויים, תקרת הפטור שתיקבע לו תהיה התקרה ביום קבלת המענק.
2. לעומת זאת, עובד שפרש ומעבידו העמיד לזכותו את כספי הפיצויים שהצטברו לזכות העובד בקופה אישית לפיצויים (כגון פוליסת ביטוח מנהלים, חשבון ג' במוסדות הבנקאים קופות-הגמל "תמר", "גביש", "עתיד", "תעוז" וכיו"ב), רואים אותו כמי שקיבל את כל הסכום ומיצה את הפטור, אף אם הסכום נשאר מופקד בקופת-הגמל.
3. אם בעתיד ימשוך עובד זה את הכספים שלזכותו בקופת-הגמל האמורה, כל סכום שעולה על סכום הפטור - כפי שהיה בעת שהועמד לזכותו - יהא חייב במס. ואולם, 7א)(ב)( 1) לפקודת מס הכנסה ) 7א)(א)( 1) ו 9- ) הנציב השתמש בסמכותו לפי סעיף 9 והצמיד את סכום הפטור לו היה זכאי העובד ביום העמדת הכספים לזכותו, על- פי שיעור עליית המדד, ובלבד שסכום הפטור, המותאם לכל שנת עבודה, לא יעלה על תקרת הפטור ביום משיכת הכספים מקופת-הגמל.
4. אין לראות באמור משום חוות דעת ואין לסמוך על תוכנו ללא קבלת ייעוץ ספציפי.
5. נשמח לענות על שאלות נוספות ככל שיהיו כאלו.