ועדת שישנסקי – הדיון בגובה המס והתמלוגים על קידוחי נפט בישראל
עם גילויי מצבורי הגז והנפט החדשים בקידוחי לוויתן ותמר, החל מאבק בין המדינה למשקיעים הנוגע לעדכון חוק הנפט משנת 1952. חוק הנפט שהוגדר בזמנו על יסוד חוקים מתקופת המנדט הבריטי קבע סדרת הקלות לעוסקים בנושא
קידוחי נפט, וכן קבע מה תהיה רמת התמלוגים שיהיה עליהם לשלם למדינה תמורת שימוש במשאבי הציבור והמדינה. באפריל 2010 גובשה ועדה בראשותו של פרופ' איתן שישנסקי שמטרתה הייתה לבדוק מהו המצב העדכני בעולם המערבי בנוגע לקידוחי נפט ומיסויים, ולהמליץ על שינויים בחוק הנפט.
מסקנות ראשוניות – נובמבר 2010
המסקנות הראשונות של ועדת שישנסקי פורסמו בנובמבר 2010 וכללו מספר המלצות משמעותיות:
· ביטול ניכוי האזילה – ניכוי האזילה היא הטבת מס שאיפשרה למפיקי הגז והנפט להפחית באופן משמעותי משיעור המס החייב מפאת אזילת הגז והנפט מהמאגר וירידת ערכו של המאגר. הטיעון לביטול ניכוי זה היה כי לא ייתכן ששתי חברות עם תזרים מזומנים דומה, שאחת עושה את הונה ממסחר במשאב ציבורי והשניה שאינה עושה שימוש כזה ישלמו למדינה סכום מס דומה כיוון שאזילת המשאב הציבורי אינה משקפת אזילת משאב החברה היזמית.
· הנהגת היטל נפט וגז – היטל פרוגרסיבי בשיעור המתחיל ב-20% ומגיע עד ל-60% מרווחי היתר. השיעור נקבע על פי היחס בין ההכנסות וההוצאות המצטברות להשקעה הראשונית שנדרשה לפיתוח המאגר. הומלץ כי תחילת תשלום ההיטל תתבצע רק לאחר ש- 150% מההשקעה הראשונית הוחזרו למפתח המאגר.
· השארת שיעור התמלוגים כפי שנקבע בחוק הנפט - בגובה 12.5% משווי הנפט והגז במאגר.
המאבק הציבורי בועדת שישנסקי ובמסקנותיה
המאבק הציבורי כנגד ועדת שישנסקי ומסקנותיה החל עוד לפני פירסום המלצות הועדה הראשוניות. המאבק התנהל במספר מישורים שונים: כנגד יו"ר הועדה, בעד הכנסת סעיפי משנה התומכים באיכות הסביבה, ועל גובה התמלוגים וההיטלים.
המאבק כנגד יו"ר הועדה, פרופ' איתן שישנסקי, נוהל על ידי "פורום למען ארץ ישראל" שהוקם על ידי תא סטודנטים באוניברסיטת בר אילן. חברי הפורום טענו כי עקב מעורבותה של אישתו בעמותת "הקרן החדשה לישראל", קרן המקדמת פלורליזם דתי, זכויות אדם וקידום נושאים סביבתיים, נוצר ניגוד אינטרסים שמפריע ליו"ר בעבודתו בועדה. טענות אלו נדחו מכל וכל על ידי בג"צ, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
המאבק להכנסת שיקולי איכות הסביבה, דרש הכנסת סעיפים המתנים קבלת אישור קידוחי נפט בקיום ותכנון אמצעים המיועדים להגברת אמצעי המניעה והטיפול בדליפות נפט.
המאבק על התמלוגים להם המדינה זכאית התנהל בעיקר ביחס לגובה ההיטל המירבי שיוטל על מפיק הגז והנפט תמורת השימוש במשאבי הציבור. בעלי ההון, האינטרס והמשקיעים בקידוחי הנפט ובמיוחד יצחק תשובה, לחצו על הורדת גובה ההיטל המירבי, בעוד המדינה המייצגת את האינטרסים של כלל הציבור שאפה לקבל את המלצות ועדת שישנסקי, ואף נשמעו קריאות להעלות את ההיטל עד לגובה של 80%.
המלצות סופיות – ינואר 2011
לאחר לחץ מתמשך מצד ציבור המשקיעים בחיפושי נפט וגז והיזמים בתחום, פרסמה ועדת שישנסקי מסקנות מתוקנות אשר הורידו את שיעור ההיטל המירבי ל-50%, הכירו בפחת מואץ בשיעור 10% מהוצאות פיתוח מאגרים עתידיים, ופחת מואץ אף יותר בשיעור 15% להשקעות שיבוצעו עד לשנת 2013.