מאמרים של אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון ) - רימון זינאתי, עורך דין

אדם שנחשב תושב ארעי בספרד, מקבל הכנסות ממשכורת בארץ ומשלם מס וביטוח לאומי בארץ כאזרח ישראלי. הוא בעל מניות בחברה שהוא הבעלים היחידים שלה ומושך דיבידנד ממנה אותו הוא מעביר לספרד לצורך מחיה שם. האם יתכן כי שלטונות ספרד ירצו לחייב אותו במס נוסף על המס ששילם בארץ?

לאחרונה בתי דין לעבודה פוסקים בתביעות עובדים שתבעו מעסיקים בסכום גלובלי נטו ללא פירוט. לדוגמה, עובד תבע מעסיק בסכום של 100,000 ₪ עבור פנסיה, פיצויים, חגים, חופש והבראה ונפסק סך של 40,000 ₪ ללא פירט. השאלה היא כיצד יש להתייחס לסכום זה ברישום בתלוש או בספרים?

לנישומה הועברו כספי משכורת אשר שייכים לשנת 2013 בתחילת שנת 2014 . כתוצאה, נוצרה לה הכנסה בחסר בשנת 2013 והכנסה ביתר בשנת 2014 . הנישומה פנתה לחשבות השכר אצל מעבידה וביקשה לקבל טופס 106 ידני שיכלול את ההכנסות הנכונות לשנת 2013 . עד היום בקשתה לא נענתה. מה ניתן לעשות? להגיש את הדוח עבור שנת 2013 עם טופס 106 שגוי ולתקן בהמשך או שאין סיכוי שברשות המיסים יתקנו אותו?

בני זוג שאינם נשואים ולהם ילד משותף, גרים יחד ומנהלים משק בית משותף. האם לאימא מגיעים נקודות זיכוי כ"אם חד הורית"?

המעביד מוסיף כל חודש לעובדת זרה בענף הסיעוד שרשומה במשרד כח אדם ומקבלת תלוש שכר כחוק כ 3,000- ₪ עבור שבתות שהיא נשארת לעבוד ועבור ימי חג. איזה סכום צריך לדווח לביטוח לאומי בדיווח כמעסיק, האם את הסכום שהוא משלם בלבד או שיש לכלול גם את הסכום שהיא מקבלת במסגרת תלוש השכר שעליו שולם ביטוח לאומי?

בעמותה כדוגמת בית כנסת שהכנסותיה דלות, משלמים לפעמים הוצאות (בסכומים קטנים יחסית) בשל ניקיון, תיקונים קלים וכו', לאנשים שהם בדרך כלל מבוגרים ואין להם תיק לא במס הכנסה ולא במע"מ. מדובר בהוצאות "חד פעמיות" - להוצאות קבועות בידי אנשים קבועים העמותה דואגת להוציא תלושי משכורת כמקובל. האם קיימת שיטה או הוראה או תקנה לטיפול בביסוס או בהוכחת ההוצאה שבוצעה וברישומה בספרים מבלי להיקלע למצב של פסילת ספרי העמותה?

בעמותה רשומה בוצעו שיפוצים במבנה שמשמש אותה. ממבצעי העבודה התקבלה חשבונית פיקטיבית. האחראים על העמותה לא מצליחים להגיע למבצעי העבודה כדי להשיג מסמכים ראויים. בינתיים הסכומים נרשמו כחוב של מאן דהו בספרים עד מציאת פתרון מתאים. מה הפתרון שהמומחים מציעים בנושא, האם בהעדר פתרון מסמכי ניתן או חייבים לרשום הערה או הסתייגות או גילוי נאות מתאים בדוחות הכספיים של העמותה?

לקוח השקיע בניירות ערך סכום לא מבוטל אצל ברוקר וההשקעה התנהלה בבנק ישראלי. בשלב מאוחר יותר הברוקר עבר לחו"ל, לקח עימו את הכספים וניהל זאת תקופה מסוימת בחו"ל. מאוחר יותר הודיע הברוקר כי הקרן פשטה רגל. לאחר הגשת תביעה ניתן פסק דין שקבע כי הקרן אכן קרסה שלא באשמת הברוקר והלקוח הפסיד את הכסף והוצאות משפט. האם ניתן על סמך פסק הדין לתבוע הפסדים בניירות ערך לצרכי מס הכנסה לשנת 2014 למרות שאין אישור מהבנק או מהברוקר המעיד על הפסדים אלא רק פסק דין של בית המשפט?

אדם פרטי שעיקר הכנסתו כעובד שכיר, השכיר נכס בבעלותו הרשום בטאבו כדירת מגורים, לבית ספר המסווג כמלכ"ר, למטרת כיתות לימוד. האם חל מע"מ על עסקה זו, ואם כן, על מי חל התשלום והדיווח על העסקה. האם על המשכיר שעליו לפתוח תיק במע"מ ולגבות מע"מ מהשוכר, ולשלם באופן שוטף, או על השוכר שהוא מלכ"ר שחייב לדווח ולשלם מע"מ על עסקה זו כעסקת אקראי.

קבלן משנה מבצע עבודות שרטוט למעצב פנים מידי פעם ואין לו תיקים ברשויות. הוציא ממס הכנסה אישור תיאום מס כשכר אומנים. האם מותר לדווח עליו בצורה כזו בלי תלוש שכר, עיקר השאלה מתייחס לאי הדיווח למוסד לביטוח לאומי. האם תקין לא להוציא תלוש שכר וכך למעשה אין דיווח לביטוח לאומי על הכנסה זו. עד כמה קיים סיכון וקיימת אחריות על המעסיק?