תוצאות חיפוש: מע"מ

ביום ב' (14.8.17) עצרה המשטרה את המיליארדר בני שטיינמץ וארבעה חשודים נוספים - בהם בכיר בחברה ציבורית ואנשי עסקים - בחשד למתן שוחד, הלבנת הון, זיוף מסמכים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט. בחקירה היו מעורבים גם ה-FBI ומשטרת שוויץ.

בשנים האחרונות, אנו העוסקים בתחום המס באופן יום יומי, רואים במחוזותינו עלייה משמעותית בהיקף עבירות מע"מ בענף הזהב. העבירות המרכזיות בהן נחשדים נישומים הינן שימוש ו/או רכישה של חשבוניות "פיקטיביות". ידוע לנו כי רשות המסים בשילוב משטרת ישראל עושה מאמצים רבים לאתר את העוסקים בדבר, שכן על פי נתוני הרשות מדובר על הפסדים של מיליארדי שקלים לקופת המדינה.

מנגנון ברור ושקוף של כופר, הקובע כללים ברורים וקנסות כבדים, ואשר יבטיח ענישה ראויה תוך יצירת התראה ואי העמסה על מערכת המשפט אשר ממילא טרודה ועמוסה, הנו חיוני ומתבקש - מאמר דעה מיוחד בנושא.

עד לאחרונה נתקלו יהלומנים אשר ניסו להסדיר את ענייניהם מול רשות המיסים, ולנקוט בהליך של גילוי מרצון, על פי הנהלים שפורסמו לעניין זה על ידי רשות המיסים, בקיר אטום. הנחיה מיוחדת שהוצאה על ידי הרשות קבעה כי הנוהל אשר הוחל באופן כללי במשק, לא חל בנוגע לנישומים בתחום זה. חשוב לציין כי משא ומתן שהתנהל בין רשות המיסים לבין נציגי היהלומנים בעבר (לאחר חשיפתה של פרשת "הבנק המחתרתי" בענף היהלומים), הגיע לפני למעלה משנה למעין מבוי סתום ובמידה רבה נותקו המגעים בין נציגי היהלומנים לבין הרשות.

ביום 16.5.16 נגזר דינו של הזמר קובי פרץ ל-24 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 175,000 ₪ ומאסר על תנאי, לאחר שהורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה ובשורה של עבירות על חוק מס ערך מוסף. מדובר בהיקף מעשים חמור המסתכם בהעלמת כספים מול רשויות מס בשווי של כ-5,800,000 ₪.

פרשיית עבירות המס לכאורה, המיוחסות בימים אלו לדוגמנית העל בר רפאלי, מעוררת דיון משפטי מעניין בקרב מומחים בתחום דיני המס. כרקע כללי נזכיר כי ע"פ הפרסומים האחרונים המדובר, בין השאר, באותן "הנחות סלב", שקיבלה לכאורה הדוגמנית המפורסמת, ברכישת דירת יוקרה, שימוש ברכבים והטבות נוספות בסכומים ניכרים אשר לא דווחו על ידה כהכנסה. לטענת רשות המיסים, המדובר בהכנסות פר אקסלנס ששולמו לדוגמנית בתמורה ישירה לשירותיה, בין השאר בדרך של פרסום ויחסי ציבור.

במה שנראה כמו חור נוסף שננעץ בחגורה המתהדקת סביב צווארם של אזרחי ארה"ב, גובש לאחרונה הסכם בין משרד האוצר הישראלי לבין מקבילו האמריקאי לעניין קידום אכיפת המס בין המדינות.

העונש הקבוע בחוק על העלמת מס נועד להרתיע ולהניא מעלימים פוטנציאליים מהמחשבה על ההעלמה. חומרת העונש נובעת מגובה הסכום וגם מתדירות ההעלמות, במקרים שבהם מדובר על העלמה מתמשכת, סדרתית ושיטתית.

העברת זכויות במקרקעין נעשית בדרך כלל עבור תמורה כספית, אבל יש מקרים שבהם נקטו צדדים בצעד משפטי של העברת זכויות בקרקע ללא לתמורה לצד אחר. הסיבה לפעולה זו עשויה להיות נעוצה בעובדות שונות, בין השאר קרובים המעונינים להימנע מסכסוכי ירושות, ליהנות מהטבות מס שמציעים חוקי המס השונים עוד.

האם אני רשאי להגיע לחקירה במשרדי מע"מ לעוסק מורשה שאני לא מייצג? האם אני חושף את עצמי לתביעה מצד העוסק? מה הפעולות שעלי לעשות בכדי להגן על עצמי מפני רשויות המס ומפני המיוצג לשעבר?