מאמרים של אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)

חשבונית פיקטיבית לא רק פורעת את השיטה עליה מבוססת קביעתו וגבייתו של המס, אלא ממש מחבלת בה. הוצאתה של חשבונית מס שלא כדין, משום שאין מאחוריה עסקה של ממש החייבת במס. חשבונית מס מאפשרת לרוכש אותה- וזאת מטרת רכישתה- ניכוי מס תשומות הכלול בה ללא זכות חוקית ובלי שמוציא החשבונית ישלם במקביל את מס העסקאות העולה ממנה גם אם רוכש החשבונית שילם למוכר את המס במלואו.

החשבונית "זרה" איננה "פיקטיבית" כי היא מייצגת עסקה של ממש, בדרך כלל של הספקת שירותי כוח אדם, אולם העוסק שהוציא את החשבונית ואשר שמו מתנוסס על גבי החשבונית, אינו הגורם אשר סיפק בפועל את השירות או מכר בפועל את הטובין. הפגם שבה- העוסק שהוציא את החשבונית "זר" לעסקה נשוא החשבונית, ומכאן לפסולתה לניכוי מס תשומות על ידי מקבלה, שכן היא "הוצאה שלא כדין", תנאי שקיומו הכרחי בהתאם להוראתו של סעיף 38 לחוק מע"מ.

חקירת החשד כי נעברה עבירת מס אינה שונה מחקירת החשד לכל מעשה עבירה אחרת. פרט לכך, כי חקירת מס נעשית על ידי חוקרי רשויות המס על פי סמכותם בחוקי המס השונים. אולם, העקרונות הכלליים של ניהול חקירה פלילית חלים גם כאן. קרי, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) וחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- חיפוש בגוף החשוד).

פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מונה שורה של עבירות מהותיות - עבירות המתבצעות במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס. וזה לשון החיקוק:

עסקת טיעון או הסדר טיעון, הוא הסכם הנערך בין רשויות התביעה לבין הנאשם (הסנגוריה). הסדר זה אינו מסתפק בהסכם על תוכנו והיקפו של כתב האישום, אלא כולל גם הסכם על אודות העונש שתבקש התביעה להטיל ועל הנאשם לקבל. הסדר הטיעון מאפשר לתביעה ולנאשם להסכים על תנאי פשרה ולהימנע מהליך ארוך של משפט- ובדרך זו הצדדים חוסכים משאבים הדרושים בניהול משפט (זמן, עבודה, כסף) וסיכון של הפסד במשפט.

גילוי מרצון- לפני מספר שנים פרסמה רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון" מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים וכיו"ב, שעברו על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. בתמורה לגילוי מידע באופן וולונטרי, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המיסים ובמיוחד ייהנה הנישום מאי העמדה לדין הפלילי.

חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק שיוזמת ממשלת ישראל מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות במשק, כגון הפרטות וצעדים אחרים התואמים את עקרונות הליברליזם הכלכלי, להם משמעויות ארוכות טווח, ולעתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה.

סעיף 33א- 48א לפקודת מס הכנסה[נוסח חדש] בשומת המס השנתית של עצמאים ועצמאיות ובתלוש השכר של כל שכיר או שכירה בישראל, מופיע שדה של נקודות זיכוי.

סעיף 30 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ישנן עסקאות אשר שיעור מס הערך המוסף המוטל בגינן הוא אפס. משמעות קביעה זו היא כי העסקאות עצמן מוגדרות כחייבות במס בעיקרן אולם שיעור המס יהיה אפס. קביעה זו כאמור תאפשר לעוסק לנכות מס תשומות בלא ששילם על העסקה מע"מ בגין העסקאות.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 "מע"מ תשומות הינו מס ערך מוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכנסים בידי עוסק או מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו" (סעיף 1 )