מיסים - כללי

מוסד הנאמנות הינו הסדר משפטי בו אדם הקרוי "יוצר", מקנה נכס לאדם הקרוי "נאמן", על מנת שאותו נאמן יביא למקסימום את הרווח מהנכס, ויעביר את הרווחמוסד הנאמנות הינו הסדר משפטי בו אדם הקרוי "יוצר", מקנה נכס לאדם הקרוי "נאמן", על מנת שאותו נאמן יביא למקסימום את הרווח מהנכס, ויעביר את הרווחים לטובת אדם שלישי, הקרוי "נהנה". נושא הנאמנות מוסדר בפקודת מס ההכנסה (להלן-הפקודה) בפרק רביעי 2 (החל מסעיף 75ג לפקודה). מנגנון הנאמנות כפי שהוסדר בפקודה בתיקון 147, מטרתו להבטיח מניעת התחמקות ממס ,וכן להבטיח כי על ההכנסה משירותים שנתן תושב ישראל, יחויב שיעור המס החל על הכנסה כאמור בישראל.ים לטובת אדם שלישי, הקרוי "נהנה".

במטרה לאפשר לנישום ודאות מיסויית, מוענקת לו במסגרת פקודת מס הכנסה היכולת לפנות אל רשות המסים בבקשה למתן החלטת מס מקדמית (פרה-רולינג) בכל הנוגע לחבות המס שלו, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלו, בשל פעולה שביצע (או יבצע ככל שלא מדובר במע"מ או מיסוי מקרקעין) או בשל הכנסה, רווח, הוצאה או הפסד שהיו לו.

לביהמ"ש המחוזי בלוד הוגש ערעור (עמ (מרכז) 11572-07-10) על ידי חברת נייט קופי בע"מ (להלן: "המערערת"), שהינה חברה המנהלת בית קפה, על החלטת פקיד השומה פ"ת (להלן: "המשיב") לפסול את ספרי המערערת לשנת המס 2009. בביקורת שנערכה אצל המערערת נמצא מחוץ לקופה הרושמת סכום בסך 320 ₪, ששולם לטענת המערערת כ"טיפים למלצרים" ע"י לקוחות בית הקפה.

ככלל, הקמת חברה כרוכה בהשקעה כספית לא מבוטלת, זאת עוד בטרם צמחו לחברה רווחים. סוגיה זו מעוררת תהיות ומחשבות לעניין חבות העוסק במס, בין היתר, בקשר עם שאלת אפשרות ניכוי הוצאות שהוצאו לצורך הקמת העסק. לא אחת נדרשו בתי המשפט בישראל לסוגיה זו, כאשר לאחרונה הגיעה הנושא לפתחו של כב' השופט מגן אלטוביה מביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

לאחרונה התקבלה החלטה בביהמ"ש המחוזי בנצרת אשר מבהירה בצורה חד משמעית, מהי זכות הערעור של נישום, על החלטות של פקיד השומה. הדיון נערך במסגרת בקשה שהגיש פקיד שומה לסילוק ערעור על הסף של נישום. החלטתו של כבוד השופט עאטף עיילבוני הינה חשובה ביותר, שכן היא מבהירה את זכויותיהם של נישומים אל מול פקיד השומה, והחלטותיו.

כידוע, לא אחת קורה כי נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים מבצעים עבירות שונות על חוקי המסים במהלך פעילותם, בין אם במודע ובין אם בהיסח הדעת. אלא מאי, החשש מסנקציות אזרחיות ואף פליליות מונע מאותם נישומים לתקן את דיווחיהם ולדווח לרשות המסים נתוני אמת.

לא מעט אזרחים מוצאים עצמם משקיעים במסחר בשוק ההון ובבורסות ברחבי העולם במטבע חוץ. נוכח שינויי שערי מטבע החוץ ביחס לשקל קורה שנובע למשקיעים רווח או הפסד אך ורק כתוצאה משינויים אלו של שערי המטבע. לאחרונה נקרא בית המשפט לסוגיה מה דינם של אותם רווחים או הפסדים הנובעים משינויי מטבע אלו, האם ניתן למסות על הרווח או להכיר בהפסד הנובע מכך.

סעיף 131(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מטיל על יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים, חובת דיווח על הכנסותיו לרשות המיסים. עם תיקון הפקדה והחלת שיטת המס הפרסונלית מתחילת שנת 2003, נקבעה הגדרה חדשה למונח "תושבות" ואיתה הורחבה חובת הדיווח על הכנסותיהם של תושבי ישראל ואף אלו שאינם תושביה שהפיקו הכנסה בישראל.

חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") מטיל מס ערך מוסף (להלן: "מע"מ") על עסקה בישראל ועל יבוא טובין, בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין. חוקי המס משמשים לא אחת בתור כלי בידי המדינה לצורך השגת מטרה מסוימת. בהתאם לכך, הקלות והטבות מס למיניהן (להלן: "תמריצי מס") עשויות לעודד פעילות כלכלית שזוכה לאותן הקלות ו/או הטבות מס.

לאחר ניסיון מוצלח במיוחד שנצבר בתקופת הוראת השעה משנת 2011, יוצאת כעת רשות המסים בהוראת שעה חדשה, המאפשרת הגשת בקשות אנונימיות לגילוי מרצון, וזאת לתקופה של שנה מיום פרסומה.