מס הכנסה פלילי

הפרסום האחרון של רשות המס בעניינם של שני אחים שניהלו לכאורה חברות שהוקמו בארצות המהוות מקלטי מס, אך בפועל נוהלו ופעלו בישראל, העלה שוב לכותרות את הסוגיה בדבר היחס לאי דיווח בישראל ואי תשלום מס בישראל בגין חברות זרות בבעלות ישראלית, המנוהלות מישראל.

ביום 30.6.16 פרסמה רשות המסים הודעה (להלן: "ההודעה") לפיה החליטה להאריך את נוהל הגילוי מרצון (להלן: "הנוהל") אותו פרסמה רשות המסים במהלך שנת 2014, עד ליום 31.12.16.

עד לאחרונה נתקלו יהלומנים אשר ניסו להסדיר את ענייניהם מול רשות המיסים, ולנקוט בהליך של גילוי מרצון, על פי הנהלים שפורסמו לעניין זה על ידי רשות המיסים, בקיר אטום. הנחיה מיוחדת שהוצאה על ידי הרשות קבעה כי הנוהל אשר הוחל באופן כללי במשק, לא חל בנוגע לנישומים בתחום זה. חשוב לציין כי משא ומתן שהתנהל בין רשות המיסים לבין נציגי היהלומנים בעבר (לאחר חשיפתה של פרשת "הבנק המחתרתי" בענף היהלומים), הגיע לפני למעלה משנה למעין מבוי סתום ובמידה רבה נותקו המגעים בין נציגי היהלומנים לבין הרשות.

על פי החוק הישראלי, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל אך עליו לדווח עליו ועל ההכנסות שהופקו בו לרשות המסים בארץ.

ביום 30.6.16 פרסמה רשות המסים הודעה (להלן: "ההודעה") לפיה החליטה להאריך את נוהל הגילוי מרצון (להלן: "הנוהל") עד ליום 31.12.16.

ביום 16.5.16 נגזר דינו של הזמר קובי פרץ ל-24 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 175,000 ₪ ומאסר על תנאי, לאחר שהורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה ובשורה של עבירות על חוק מס ערך מוסף. מדובר בהיקף מעשים חמור המסתכם בהעלמת כספים מול רשויות מס בשווי של כ-5,800,000 ₪.

פרשיית עבירות המס לכאורה, המיוחסות בימים אלו לדוגמנית העל בר רפאלי, מעוררת דיון משפטי מעניין בקרב מומחים בתחום דיני המס. כרקע כללי נזכיר כי ע"פ הפרסומים האחרונים המדובר, בין השאר, באותן "הנחות סלב", שקיבלה לכאורה הדוגמנית המפורסמת, ברכישת דירת יוקרה, שימוש ברכבים והטבות נוספות בסכומים ניכרים אשר לא דווחו על ידה כהכנסה. לטענת רשות המיסים, המדובר בהכנסות פר אקסלנס ששולמו לדוגמנית בתמורה ישירה לשירותיה, בין השאר בדרך של פרסום ויחסי ציבור.

כנדבך נוסף במלחמתה בהון השחור, דורשת כעת רשות המיסים ממספר לא מבוטל של נישומים יחידים מכל קצוות האוכלוסייה, למלא הצהרה בדבר מקורות הכנסתם בארץ ובחו"ל. במסגרת טופס ייעודי נדרש הנישום לציין במפורש ובאופן מפורט את מכלול מקורות הכנסותיו מכל מקום בעולם, לרבות מניות, נכסי נדל"ן, כלי רכב וחשבונות בנק.

בתחום המס קיימת ההלכה לפיה דין פיצוי כדין הפרצה אותה בא הוא לסתום (ע"א 171/67 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' הוצאת ספרים ש' ל' גורדון בע"מ). לאחרונה, במסגרת פסק הדין בעניין תופאפ תעשיות (עא 3721/12) נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלה מה דינו של פיצוי מחברת ביטוח שניתן לנישום עקב נזק שנגרם לנכסו המבוטח. האם פיצוי זה חייב במס או פטור ממס; ואם קמה חבות במס – האם היא במס הכנסה, במס רווח הון, או שמא במס שבח.

במה שנראה כמו חור נוסף שננעץ בחגורה המתהדקת סביב צווארם של אזרחי ארה"ב, גובש לאחרונה הסכם בין משרד האוצר הישראלי לבין מקבילו האמריקאי לעניין קידום אכיפת המס בין המדינות.