תוצאות חיפוש: מס הכנסה

מוסד הנאמנות הינו הסדר משפטי בו אדם הקרוי "יוצר", מקנה נכס לאדם הקרוי "נאמן", על מנת שאותו נאמן יביא למקסימום את הרווח מהנכס, ויעביר את הרווחמוסד הנאמנות הינו הסדר משפטי בו אדם הקרוי "יוצר", מקנה נכס לאדם הקרוי "נאמן", על מנת שאותו נאמן יביא למקסימום את הרווח מהנכס, ויעביר את הרווחים לטובת אדם שלישי, הקרוי "נהנה". נושא הנאמנות מוסדר בפקודת מס ההכנסה (להלן-הפקודה) בפרק רביעי 2 (החל מסעיף 75ג לפקודה). מנגנון הנאמנות כפי שהוסדר בפקודה בתיקון 147, מטרתו להבטיח מניעת התחמקות ממס ,וכן להבטיח כי על ההכנסה משירותים שנתן תושב ישראל, יחויב שיעור המס החל על הכנסה כאמור בישראל.ים לטובת אדם שלישי, הקרוי "נהנה".

במטרה לאפשר לנישום ודאות מיסויית, מוענקת לו במסגרת פקודת מס הכנסה היכולת לפנות אל רשות המסים בבקשה למתן החלטת מס מקדמית (פרה-רולינג) בכל הנוגע לחבות המס שלו, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלו, בשל פעולה שביצע (או יבצע ככל שלא מדובר במע"מ או מיסוי מקרקעין) או בשל הכנסה, רווח, הוצאה או הפסד שהיו לו.

סעיף 131(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מטיל על יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים, חובת דיווח על הכנסותיו לרשות המיסים. עם תיקון הפקדה והחלת שיטת המס הפרסונלית מתחילת שנת 2003, נקבעה הגדרה חדשה למונח "תושבות" ואיתה הורחבה חובת הדיווח על הכנסותיהם של תושבי ישראל ואף אלו שאינם תושביה שהפיקו הכנסה בישראל.

ביום 10.8.2014 פרסמה רשות המיסים הנחיות לפעולה ביחס למה שכונה על ידה "מהלך להרחבת רשת המדווחים" (להלן: "ההנחיות"). הכוונה הינה למהלך שבמסגרתו נשלחו בתקופה האחרונה על ידי מחלקת המודיעין ברשות המיסים עשרות אלפי דרישות למילוי טופס 5329 (דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל) (להלן: "הדרישות").

על רקע הדיבורים מהימים האחרונים בנוגע למקורות הכספיים אשר שימשו את חבר הכנסת פואד בן אליעזר לצורך רכישת דירה בפרויקט יוקרתי ביפו, וחקירתו באזהרה, שהובילו לפרישתו מהמרוץ לנשיאות בישורת האחרונה שלו, מתחדדת חשיבותה של סוגיית הצהרת ההון שמוגשת על ידי הנישום בהתאם לדרישת פקיד השומה, זאת כאשר זה האחרון עושה שימוש בסמכות שהוענקה לו בסעיף 135 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

סעיף 163 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מעניק הקלה ממס בגין דיבידנד שמקורו בהכנסתה של חברה זרה שחויבה במס ישראלי (למעט מס חברות).

בשבועות האחרונים עדים אנו לנישומים רבים הנדרשים ע"י רשות המיסים למלא הצהרה בדבר מקורות הכנסתם בארץ ובחו"ל. במסגרת טופס ייעודי נדרש הנישום לציין במפורש ובאופן מפורט את מכלול נכסיו מכל מקום בעולם, לרבות מניות, נדל"ן, כלי רכב וחשבונות בנק. מצב דברים זה מעמיד בפני שוקת שבורה ציבור לא מבוטל של נישומים המחזיקים, כדרך קבע, בנכסי נדל"ן, מניות, חשבונות בנק בחוץ לארץ וכיו"ב, אשר מעולם לא דווחו כדין לרשות המסים בישראל.

כידוע, ביום 1.2.14 פסק בית המשפט העליון בעניין מלכיאלי (ע"א 8114/09) כי מקום שבו מתקיימת תלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג, לא ניתן לאפשר להם חישוב נפרד של המס על הכנסותיהם וכי רק מקום שבו מקורה של התלות נובע מאחת משלושת חזקות התלות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן לאפשר לבני הזוג לסתור את חזקת התלות.

מן המפורסמות הוא כי עריכת דו"ח הצהרת הון היא לא פעולה שמומלץ להקל בה ראש. מטבעה, נועדה הצהרת ההון לשקף את מצבו הכלכלי של התא המשפחתי נכון ליום מסוים, דבר שיאפשר בעתיד, לאחר שהתא המשפחתי יידרש להכין הצהרת הון נוספת, את בדיקת ההכנסות שדווחו למס הכנסה בתקופה שבין שתי הצהרת ההון.

הוראות סעיף 96 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מאפשרות לנישום, בתנאים מסוימים, לדחות את רווח ההון שנצמח ממכירת נכס בר-פחת אשר תחתיו נרכש נכס. הסעיף מוסיף וקובע, כי אותו חלק מרווח ההון הנדחה יופחת מהמחיר המקורי של הנכס המחליף, הן לעניין תביעת הפחת והן בעתיד לעניין חישוב רווח ההון ממכירתו.