מאמרים באות ב

נישום בעל 2 דירות שמקבל שכר דירה בסך של 5,000 ₪ עבור הראשונה וסך של 7,000 ₪ עבור השניה. האם נישום זה יכול לבקש פטור מלא בגין הדירה הראשונה ולשלם 10% רק על הדירה השניה?

האם יש פסיקה או פרשנות לגבי השכרת דירות למגורים כאשר יש יותר מדירה אחת, האם ניתן לפצל את המסלולים עבור כל דירה לפי מה שיותר כדאי, כלומר דירה אחת לקחת לפי מסלול של 10% ודירה אחרת לקחת לפי המסלול הרגיל?

בית כנסת המאוגד במסגרת עמותה מעסיק עובדת ניקיון אשר הוא מדווח עליה לביטוח לאומי כעובדת במשק בית ומשלם עליה דמי ביטוח לאומי בהתאם. העובדת מסרבת לחתום על טופס 101 ולא מעוניינת שיוציאו לה תלוש משכורת. שאלתי – במקרה של פגיעה במסגרת העבודה בבית הכנסת, האם ביטוח לאומי יכול לטעון כי היא אינה מבוטחת היות ולא עסקה בפועל בעבודות משק בית כהגדרתם? האם שלום במסגרת כזו מכסה את העמותה במקרה של פגיעה בעבודה?

בעוד המעסיק חייב על פי דין לבטח עובד בביטוח פנסיוני, קורה שחברת בטוח מסרבת לבטח את העובד בגלל מצבו הבריאותי. איך פותרים את הבעיה?

בהחלטה תקדימית קיבל בית המשפט העליון ביום 17/4/18 ערעור שהגישו נאשמים בעבירות מרמה והלבנת הון, על ההחלטה בגדרה ניתן צו זמני לחילוט רכושם מכוח חוק איסור הלבנת הון. נקבע כי לאור הוראות החוק והתכליות הניצבות בבסיס מוסד החילוט, לא ניתן לחלט רכוש של המערערים בשווי פירות העבירה שמעולם לא הגיעו לידיהם (ע"פ 8312/17 ברהמי בנימין נ' מדינת ישראל).

הלכה ידועה היא, כי בבסיס החיוב במס עומדים התוכן הכלכלי והמהות האמיתית של העסקה ולא הצורה הפורמאלית של ההסכם.

התובע באותו עניין, מסגר במקצועו ובעל מסגריה פרטית, נפגע בקרסול רגלו השמאלית במהלך עבודתו במסגריה (להלן: "האירוע").

זכות הגישה לערכאות מעולם לא צוינה מפורשות בחוק יסוד, ובכל זאת, זכות זו נגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו המכיר בזכות האדם לכבוד, לחירות ולשמירה על שמו הטוב. בין יתר הזכויות, נכללת גם זכותו של אדם להתגונן מפני תביעה המוגשת כנגדו בבית המשפט.

בג"ץ, בפסק דין מהפכני קבע שניתן לקבל קיצבאות גם על הכנסות שמעולם לא דווחו ומעולם לא שולם בגינן מס (שחור)

על פי מספר הצעות חוק לתיקון לחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב} – להכרה בפגיעה מינית כתאונת עבודה שהוגשו באחרונה, עובד בין אם עצמאי או שכיר אשר נפגע מינית במהלך עבודתו, תחשב פגיעתו כתאונת עבודה.