כל המאמרים

ביום 16.5.16 נגזר דינו של הזמר קובי פרץ ל-24 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 175,000 ₪ ומאסר על תנאי, לאחר שהורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה ובשורה של עבירות על חוק מס ערך מוסף. מדובר בהיקף מעשים חמור המסתכם בהעלמת כספים מול רשויות מס בשווי של כ-5,800,000 ₪.

פרשיית עבירות המס לכאורה, המיוחסות בימים אלו לדוגמנית העל בר רפאלי, מעוררת דיון משפטי מעניין בקרב מומחים בתחום דיני המס. כרקע כללי נזכיר כי ע"פ הפרסומים האחרונים המדובר, בין השאר, באותן "הנחות סלב", שקיבלה לכאורה הדוגמנית המפורסמת, ברכישת דירת יוקרה, שימוש ברכבים והטבות נוספות בסכומים ניכרים אשר לא דווחו על ידה כהכנסה. לטענת רשות המיסים, המדובר בהכנסות פר אקסלנס ששולמו לדוגמנית בתמורה ישירה לשירותיה, בין השאר בדרך של פרסום ויחסי ציבור.

כנדבך נוסף במלחמתה בהון השחור, דורשת כעת רשות המיסים ממספר לא מבוטל של נישומים יחידים מכל קצוות האוכלוסייה, למלא הצהרה בדבר מקורות הכנסתם בארץ ובחו"ל. במסגרת טופס ייעודי נדרש הנישום לציין במפורש ובאופן מפורט את מכלול מקורות הכנסותיו מכל מקום בעולם, לרבות מניות, נכסי נדל"ן, כלי רכב וחשבונות בנק.

בתחום המס קיימת ההלכה לפיה דין פיצוי כדין הפרצה אותה בא הוא לסתום (ע"א 171/67 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' הוצאת ספרים ש' ל' גורדון בע"מ). לאחרונה, במסגרת פסק הדין בעניין תופאפ תעשיות (עא 3721/12) נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלה מה דינו של פיצוי מחברת ביטוח שניתן לנישום עקב נזק שנגרם לנכסו המבוטח. האם פיצוי זה חייב במס או פטור ממס; ואם קמה חבות במס – האם היא במס הכנסה, במס רווח הון, או שמא במס שבח.

במה שנראה כמו חור נוסף שננעץ בחגורה המתהדקת סביב צווארם של אזרחי ארה"ב, גובש לאחרונה הסכם בין משרד האוצר הישראלי לבין מקבילו האמריקאי לעניין קידום אכיפת המס בין המדינות.

כזכור, לאחרונה פרסמנו הודעה לפיה צפויים תיקוני חקיקה בישראל שיאפשרו הגברת אכיפת דיני המס בארה"ב ובישראל לצורך יישום הוראות ה- Foreign Account Tax Compliance Act (להלן: "FATCA"), וזאת בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי-כלכלי) מיום 13.3.14 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה מספר 1490 (חכ/23) ביום 21.3.14 (להלן: "ההחלטה").

בשנים האחרונות, מהדקת רשות המסים את הפיקוח על מתכנני המס דרך הרחבת חילופי מידע בנושאי מסים ושינויים בחוק החיסיון הבנקאי בין מדינות רבות. ע"פ דיווחי התקשורת, רשויות המס בארה"ב ובמדינות נוספות, "קיבלו" לידיהם רשימת בעלי חשבונות בשוויץ, אשר נמסרו להם ע"י עובד הבנק. רשימה זו, ככל הנראה, הועברה דרך רשויות האכיפה במדינות הנ"ל אל רשות המסים וכעת זו אוחזת ברשימה של ישראלים המחזיקים חשבונות בחו"ל.

בשנת 2000, בתום הליך חקיקתי ארוך במסגרתו נערכו דיונים מרובים בפני וועדת חוקה חוק ומשפט ובוועדת המשנה לעניין זה, בהשתתפותם של נציגי משרד המשפטים, משטרת ישראל, רשויות המס, בנק ישראל וגורמים נוספים, נפל דבר בישראל עת שולב בקודקס הפלילי של מדינת ישראל חוק איסור הלבנת הון.

העונש הקבוע בחוק על העלמת מס נועד להרתיע ולהניא מעלימים פוטנציאליים מהמחשבה על ההעלמה. חומרת העונש נובעת מגובה הסכום וגם מתדירות ההעלמות, במקרים שבהם מדובר על העלמה מתמשכת, סדרתית ושיטתית.

העברת זכויות במקרקעין נעשית בדרך כלל עבור תמורה כספית, אבל יש מקרים שבהם נקטו צדדים בצעד משפטי של העברת זכויות בקרקע ללא לתמורה לצד אחר. הסיבה לפעולה זו עשויה להיות נעוצה בעובדות שונות, בין השאר קרובים המעונינים להימנע מסכסוכי ירושות, ליהנות מהטבות מס שמציעים חוקי המס השונים עוד.