תוצאות חיפוש: אולם

אדריכל העובד עם אשתו מהבית וכל אחד מהם אחראי על תחום אחר. היא אחראית על דואר, טלפונים וכד'. הוא אמון על העבודה בשטח וגביית הכספים. איך מציגים את זה בדו"ח השנתי שיש לה חלק בעסק (אם ניתן לאמוד אותו בכלל)? במידה ולא ניתן להציג את זה כך האם אפשר להוציא לה תלוש שכר שמדובר על עבודה מהבית? איך ניתן להוכיח את מעורבותה למעט ההיכרות עם הלקוחות קשה לעקוב אחר השעות שהיא משקיעה בעסק אז מהו חלקה בעסק מבחינת חלוקת רווחים? האם היא חייבת בדיווח למע"מ/לביטוח לאומי כעצמאית בפני עצמה או שמדובר כמו בשנים קודמות בחלוקת – רווחים ( 1/3 2/3 וכדומה)?

שכיר עובד בשני מקומות עבודה מוגדר משרה מלאה בשני מקומות העבודה. פוטר ממקום עבודה שני . ממשיך לעבוד במקום העבודה הראשון במשרה מלאה . השאלה -האם מגיע לו דמי אבטלה.

האם לכל מי שהגיע לגיל פרישה מגיע פטור בשיעור 43.5% לפי סעיף 9א לפקודת מס הכנסה בהנחה שלא ביצע היוון ולא לקח 32 שנה את הפיצויים (ייעד הכל לקצבה)? את התשובה לחלק ל 2- מי שפרש לפי שנת 2012 ואחריה.

חברה ישראלית מקבלת הכנסות בגין עבודה בשבדיה. הרופא שמטעם החברה בישראל שוהה בשבדיה כחודש ימים, בתקופה זו הוא נותן שירותים לבית חולים בשבדיה, לומד מקרים חדשים, ומקבל תשלום. מהתשלום מנוכה מס בשבדיה. בדוח החברה למס הכנסה נרשמה הכנסה זו, ומנגד נדרשו הוצאות שהייה בחו"ל, כרטיס טיסה, אש"ל. בנספח ד' לדוח השנתי, נרשמה הכנסה ברוטו ומנגד זיכוי המס ששולם בשבדיה.

בעקבות קריאת מאמרו של עו"ד ירון טיקוצקי בענין "מיהו עובד זר לצורך היטל עובדים זרים", רציתי לבקש את התייחסות ועזרת הלשכה בנושא, וכדלהלן: יש הרבה אנשים-יהודים שבאים מחו"ל לעשות עליה, לפעמים הם באים כסטודנטים או כל מיני הגדרות אחרות. וכאשר הם מעוניינים לעבוד פונים אלינו המעסיקים ושואלים איך להתייחס אליהם - כתושב ישראל או כתושב זר, הן לענין היטל עובדים זרים והן לענין נקודות הזיכוי של העובדים. אני רוצה להדגיש שמדובר כאן ביהודים שזכאים להכנס לישראל מכוח חוק השבות וכדו' חלקם עומד לעשות עליה וחלקם גר כאן שנים ולא עושה עליה. בכל מקרה יש להם קופת חולים ומספר מיוחד בב"ל לקבל קצבאות ילדים, הם מצביעים בבחירות לרשויות המקומיות ורק אין להם ת.ז.

אני מבקשת לדעת אם מבוטח שהוא גם שכיר וגם עצמאי שנפגע בעבודה יכול להמשיך לעבוד כשכיר ולתבוע דמי פגיעה כעצמאי בלבד. במקום העבודה כשכיר נעשו התאמות כדי לאפשר את עבודתו.

יש לנו לקוח שעוסק בצבעות ושיפוצים. החל מיולי 2015 שילם לנותן שירות במזומן מידי חודש, כעת הגיע למסקנה שמתקיימים יחסי עובד מעביד ומעוניין להוציא לו תלושי שכר רטרואקטיבית מ- 7/15 עד היום. השאלה היא, האם חוקית (לא טכנית) ניתן להוציא תלושי שכר על תקופה כל כך ישנה? האם זה לא מזמין ביקורת? לאחר התייעצות עם רו"ח, הועלתה האפשרות להוציא תלוש על דצמבר בלבד ובתלוש זה להכניס את כל הסכומים ששולמו לו במהלך השנה התלוש ייצא כ- - 40,000 ברוטו. ומכיוון שלא עבד בשנה זו במקום נוסף כשכיר להגדיר אותו כעובד מצטבר מחודש יולי . כל זה כדי למנוע ריביות וה"צ על כל התקופה. האם גם זה קביל חוקית? ואם כן האם ניתן לבקש מביטוח לאומי פריסה אחורה של חצי שנה כדי שהעובד לא יחויב בביטוח לאומי עבור חודשים שאין לו עליהם תלושים.

עניין חבות במע"מ בשיעור אפס מוסדר בסעיף 30 לחוק מע"מ המונה שורה של עסקאות עליהן מוטל מע"מ בשיעור אפס. משמעות קביעה זו היא כי העסקאות עצמן מוגדרות כחייבות במס אולם שיעור המס הינו אפס. מבין הסעיפים הקטנים שבסעיף 30 לחוק מע"מ, ראינו לנכון להתייחס לשני סעיפים העשויים להיות רלוונטיים ללא מעט חברות אשר עוסקות ב-"ייצוא שירותים".

חברה ישראלית מקבלת הכנסות בגין עבודה בשבדיה. הרופא שמטעם החברה בישראל שוהה בשבדיה כחודש ימים, בתקופה זו הוא נותן שירותים לבית חולים בשבדיה, לומד מקרים חדשים, ומקבל תשלום. מהתשלום מנוכה מס בשבדיה. בדוח החברה למס הכנסה נרשמה הכנסה זו, ומנגד נדרשו הוצאות שהייה בחו"ל, כרטיס טיסה, אש"ל. בנספח ד' לדוח השנתי, נרשמה הכנסה ברוטו ומנגד זיכוי המס ששולם בשבדיה. בנספח זה, רשום שיש לציין הכנסה לפי שדה 150 , היינו רווח סופי? פקיד שומה ירושלים, טוען כי הכנסה בנספח ד' אמורה להיות ההכנסה בניכוי ההוצאות שהיו, אולם, אם כך זיכוי המס ששולם בשבדיה יהיה גבוה משיעור מס החברות בישראל. לי נראה שזהו כשל טכני, שכן המס שנוכה בשבדיה נוכה מהסכום ברוטו ששולם, וההוצאות שהותרו על פי תקנות לשהייה בחו"ל ידווחו בנפרד. אשמח לקבל חוות דעת בעניין.

תוכן השאלה: חלוקת כספים על ידי תוכנית חסכון מסוג IRA (בארצות הברית)פטורה ממס בישראל, לדעתי, גם ברמת העקרון וגם מכוח הוראות האמנה עם ארצות הברית. השאלה היא האם הרווחים המתקבלים בתוכניות אלו פטורים אף הם: רבית, דיווידנד, רווח הון?