כל המאמרים

ככלל, הקמת חברה כרוכה בהשקעה כספית לא מבוטלת, זאת עוד בטרם צמחו לחברה רווחים. סוגיה זו מעוררת תהיות ומחשבות לעניין חבות העוסק במס, בין היתר, בקשר עם שאלת אפשרות ניכוי הוצאות שהוצאו לצורך הקמת העסק. לא אחת נדרשו בתי המשפט בישראל לסוגיה זו, כאשר לאחרונה הגיעה הנושא לפתחו של כב' השופט מגן אלטוביה מביהמ"ש המחוזי בתל אביב.

לאחרונה התקבלה החלטה בביהמ"ש המחוזי בנצרת אשר מבהירה בצורה חד משמעית, מהי זכות הערעור של נישום, על החלטות של פקיד השומה. הדיון נערך במסגרת בקשה שהגיש פקיד שומה לסילוק ערעור על הסף של נישום. החלטתו של כבוד השופט עאטף עיילבוני הינה חשובה ביותר, שכן היא מבהירה את זכויותיהם של נישומים אל מול פקיד השומה, והחלטותיו.

כידוע, לא אחת קורה כי נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים מבצעים עבירות שונות על חוקי המסים במהלך פעילותם, בין אם במודע ובין אם בהיסח הדעת. אלא מאי, החשש מסנקציות אזרחיות ואף פליליות מונע מאותם נישומים לתקן את דיווחיהם ולדווח לרשות המסים נתוני אמת.

לא מעט אזרחים מוצאים עצמם משקיעים במסחר בשוק ההון ובבורסות ברחבי העולם במטבע חוץ. נוכח שינויי שערי מטבע החוץ ביחס לשקל קורה שנובע למשקיעים רווח או הפסד אך ורק כתוצאה משינויים אלו של שערי המטבע. לאחרונה נקרא בית המשפט לסוגיה מה דינם של אותם רווחים או הפסדים הנובעים משינויי מטבע אלו, האם ניתן למסות על הרווח או להכיר בהפסד הנובע מכך.

סעיף 131(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מטיל על יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים, חובת דיווח על הכנסותיו לרשות המיסים. עם תיקון הפקדה והחלת שיטת המס הפרסונלית מתחילת שנת 2003, נקבעה הגדרה חדשה למונח "תושבות" ואיתה הורחבה חובת הדיווח על הכנסותיהם של תושבי ישראל ואף אלו שאינם תושביה שהפיקו הכנסה בישראל.

חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") מטיל מס ערך מוסף (להלן: "מע"מ") על עסקה בישראל ועל יבוא טובין, בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין. חוקי המס משמשים לא אחת בתור כלי בידי המדינה לצורך השגת מטרה מסוימת. בהתאם לכך, הקלות והטבות מס למיניהן (להלן: "תמריצי מס") עשויות לעודד פעילות כלכלית שזוכה לאותן הקלות ו/או הטבות מס.

לאחר ניסיון מוצלח במיוחד שנצבר בתקופת הוראת השעה משנת 2011, יוצאת כעת רשות המסים בהוראת שעה חדשה, המאפשרת הגשת בקשות אנונימיות לגילוי מרצון, וזאת לתקופה של שנה מיום פרסומה.

אתמול בבוקר, 7.9.14, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה בעניין בקשות לגילוי מרצון, מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על פי חוקי המס, לתקן דיווחיהם כדין. לא מן הנמנע כי עיתויו של המבצע הנוכחי הנו פועל יוצא משיתוף הפעולה המתהדק והולך בין רשות המיסים בישראל לבין רשויות מס זרות במאבקן המשותף במעלימי המס.

במשך שנים רבות היעדים המסורתיים לירידתם של ישראלים מהארץ לצורכי עבודה היו ארה"ב ומדינות אירופה. אולם, בשנת 2012 נרשמה ירידה משמעותית בביקוש לעובדים באירופה כתוצאה מהמשבר הכלכלי, ובמקביל החלה לעלות הדרישה לעובדים ישראלים במקומות כגון אפריקה, סין והודו. בעלי מקצוע רבים שרכשו את השכלתם במוסדות לימוד נחשבים בישראל מבוקשים בעיקר במדינות אפריקה השואפות להביא עצמן לצמיחה כלכלית וקידמה.

ביום 10.8.2014 פרסמה רשות המיסים הנחיות לפעולה ביחס למה שכונה על ידה "מהלך להרחבת רשת המדווחים" (להלן: "ההנחיות"). הכוונה הינה למהלך שבמסגרתו נשלחו בתקופה האחרונה על ידי מחלקת המודיעין ברשות המיסים עשרות אלפי דרישות למילוי טופס 5329 (דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל) (להלן: "הדרישות").