תוצאות חיפוש: מס

לא מעט אזרחים מוצאים עצמם משקיעים במסחר בשוק ההון ובבורסות ברחבי העולם במטבע חוץ. נוכח שינויי שערי מטבע החוץ ביחס לשקל קורה שנובע למשקיעים רווח או הפסד אך ורק כתוצאה משינויים אלו של שערי המטבע. לאחרונה נקרא בית המשפט לסוגיה מה דינם של אותם רווחים או הפסדים הנובעים משינויי מטבע אלו, האם ניתן למסות על הרווח או להכיר בהפסד הנובע מכך.

סעיף 131(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מטיל על יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים, חובת דיווח על הכנסותיו לרשות המיסים. עם תיקון הפקדה והחלת שיטת המס הפרסונלית מתחילת שנת 2003, נקבעה הגדרה חדשה למונח "תושבות" ואיתה הורחבה חובת הדיווח על הכנסותיהם של תושבי ישראל ואף אלו שאינם תושביה שהפיקו הכנסה בישראל.

חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") מטיל מס ערך מוסף (להלן: "מע"מ") על עסקה בישראל ועל יבוא טובין, בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין. חוקי המס משמשים לא אחת בתור כלי בידי המדינה לצורך השגת מטרה מסוימת. בהתאם לכך, הקלות והטבות מס למיניהן (להלן: "תמריצי מס") עשויות לעודד פעילות כלכלית שזוכה לאותן הקלות ו/או הטבות מס.

לאחר ניסיון מוצלח במיוחד שנצבר בתקופת הוראת השעה משנת 2011, יוצאת כעת רשות המסים בהוראת שעה חדשה, המאפשרת הגשת בקשות אנונימיות לגילוי מרצון, וזאת לתקופה של שנה מיום פרסומה.

אתמול בבוקר, 7.9.14, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה בעניין בקשות לגילוי מרצון, מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים ובעלי תפקידים בתאגידים שעברו עבירות על פי חוקי המס, לתקן דיווחיהם כדין. לא מן הנמנע כי עיתויו של המבצע הנוכחי הנו פועל יוצא משיתוף הפעולה המתהדק והולך בין רשות המיסים בישראל לבין רשויות מס זרות במאבקן המשותף במעלימי המס.

במשך שנים רבות היעדים המסורתיים לירידתם של ישראלים מהארץ לצורכי עבודה היו ארה"ב ומדינות אירופה. אולם, בשנת 2012 נרשמה ירידה משמעותית בביקוש לעובדים באירופה כתוצאה מהמשבר הכלכלי, ובמקביל החלה לעלות הדרישה לעובדים ישראלים במקומות כגון אפריקה, סין והודו. בעלי מקצוע רבים שרכשו את השכלתם במוסדות לימוד נחשבים בישראל מבוקשים בעיקר במדינות אפריקה השואפות להביא עצמן לצמיחה כלכלית וקידמה.

ביום 10.8.2014 פרסמה רשות המיסים הנחיות לפעולה ביחס למה שכונה על ידה "מהלך להרחבת רשת המדווחים" (להלן: "ההנחיות"). הכוונה הינה למהלך שבמסגרתו נשלחו בתקופה האחרונה על ידי מחלקת המודיעין ברשות המיסים עשרות אלפי דרישות למילוי טופס 5329 (דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל) (להלן: "הדרישות").

ככלל, הליך משפטי בערכאה הדיונית הראשונה, בנוי ממספר שלבים שכל אחד מהם נועד להשגת מטרה מסוימת, כך שצירופם של כל שלבי ההליך יחדיו אמור לאפשר לבית המשפט להגיע אל חקר האמת. לכן, קיימת חשיבות להקפדה על קיומם של שלבי ההליך המשפטי השונים כסדרם.

נבקש לעדכן בזאת כי רשות המסים פרסמה את ההנחיות והטפסים הדרושים לקבלת פיצוי בגין נזק עקיף (שכר עבודה, ירידת מחזורים, הוצאות שוטפות וחקלאות), שנגרם לענפי המסחר, התעשייה, השירותים, החקלאות והתיירות.

על רקע הדיבורים מהימים האחרונים בנוגע למקורות הכספיים אשר שימשו את חבר הכנסת פואד בן אליעזר לצורך רכישת דירה בפרויקט יוקרתי ביפו, וחקירתו באזהרה, שהובילו לפרישתו מהמרוץ לנשיאות בישורת האחרונה שלו, מתחדדת חשיבותה של סוגיית הצהרת ההון שמוגשת על ידי הנישום בהתאם לדרישת פקיד השומה, זאת כאשר זה האחרון עושה שימוש בסמכות שהוענקה לו בסעיף 135 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").