מאמרים באות פ

כידוע, בישראל חלה על נישומים חובה כללית לנהל פנקסי חשבונות בגין הכנסות מעסק או משלח-יד אשר על פיהם אמורים להיות מוגשים הדוחות התקופתיים לרשויות המס.

נבקש לעדכן בזאת כי רשות המסים פרסמה את ההנחיות והטפסים הדרושים לקבלת פיצוי בגין נזק עקיף (שכר עבודה, ירידת מחזורים, הוצאות שוטפות וחקלאות), שנגרם לענפי המסחר, התעשייה, השירותים, החקלאות והתיירות.

בתחום המס קיימת ההלכה לפיה דין פיצוי כדין הפרצה אותה בא הוא לסתום (ע"א 171/67 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' הוצאת ספרים ש' ל' גורדון בע"מ). לאחרונה, במסגרת פסק הדין בעניין תופאפ תעשיות (עא 3721/12) נדרש בית המשפט העליון לדון בשאלה מה דינו של פיצוי מחברת ביטוח שניתן לנישום עקב נזק שנגרם לנכסו המבוטח. האם פיצוי זה חייב במס או פטור ממס; ואם קמה חבות במס – האם היא במס הכנסה, במס רווח הון, או שמא במס שבח.

נישום מכר חנות שנרכש בדמי מפתח בשנת 1979 בהתאם לחישוב שערכתי עליו לשלם מס של 10% בגין רוח אינפלציוני חייב בשנים שקדמו למכירה הייתה לו הכנסה חייבת נמוכה כך שלא ניצל את מלוא הזיכוי בגין נקודות זיכוי. האם ניתן לבצע פריסה?

ביום 5.11.2012 פורסמה הצעת חוק העמקת גביית המסים והגברת האכיפה אשר מבוססת על חלק ממסקנות צוות בראשות מנהל רשות המסים שהוקם בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג - במאמר זה, נסקור חלק מהתיקונים המוצעים במסגרת הצעת החוק כדלקמן.

למגינת ליבנו, במקרים לא מעטים, אגב יישום סמכויותיו של מנגנון המס, מתקפחות לעיתים קרובות זכויותיו האזרחיות של הנישום. ככלל, הסמכות לשום מוענקת לפקיד השומה מכוח סעיף 145 לפקודת מס הכנסה וזאת בתוך 3 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדו"ח (ובנסיבות מיוחדות אגב אישור המנהל בתוך 4 שנים). אף על פי כן, במסגרת סעיף 147 לפקודה הקנה המחוקק לפקיד השומה סמכות לעיין ולתקן שומות שנעשו על ידו וזאת הגם שחלפו המועדים המאוזכרים למעלה.

האם ניתן "לחלק" את ההכנסה מתמלוגים של ספר בשנת 2016, שש שנים אחורה? במידה וכן, איך זה מתבצע מבחינה טכנית?

סעיף 25(א) לחוק החוזים-חלק כללי (תיקון מס' 2) מורה כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".

רשות המסים פרסמה טיוטת חוזר מקצועי בנושא "ICO - הנפקת "אסימונים דיגיטליים" למתן שירותים ו/או מוצרים בפיתוח (Utility Tokens). הטיוטה מתייחסת בין היתר להשלכות המס הנובעות בעת הנפקת אסימונים (מטבעות) דיגיטליים בתמורה להתחייבות למתן שירות/מוצרים בפיתוח בעתיד. לאור חשיבות נושא זה, הבאנו בפניכם את עיקרי ההוראות שנקבעו בטיוטת החוזר.

פולין חברה באיחוד האירופאי משנת 2004 וכלכלתה נחשבת ליציבה יחסית למדינות אחרות שנפגעו מההאטה הכלכלית הגלובלית. למרות היותה בעלת תמ''ג (תוצר מקומי גולמי) נמוך משמעותית מהממוצע האירופאי, היא היחידה מבין מדינות האיחוד שעברה את המשבר הכלכלי עם צמיחת תמ''ג חיובית. משנת 2006 צמחה כלכלת פולין בשיעורים של בין 4% ל-4.7% לשנה, זאת יחד עם תחזיות אופטימיות לפיהן כי עד שנת 2015 המשק הפולני יצמח בשיעור שנתי של 3.8%. תחזיות אלה נטועות בקרקע ומתבססות על מיקומה האטרקטיבי של פולין, בין גרמניה לרוסיה, על שלטונה היציב, המערכת הפיננסית החזקה שלה וכן על הביקוש המקומי הגבוה אל מול שיעור ייצוא נמוך בעשרים אחוזים מהממוצע באירופה.