תוצאות חיפוש: מיסוי

עד לשנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינת ישראל הייתה שיטת מס טריטוריאלית עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל, ולפיכך חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות מס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו. לכן תושבי ישראל אשר החזיקו הכנסות חו"ל כאלו הפקידו אותם בבנקים בחו"ל וגם הריבית והרווחים שנצברו עליהם לא היו חייבים במס עד שנת 2003.

החשבונית "זרה" איננה "פיקטיבית" כי היא מייצגת עסקה של ממש, בדרך כלל של הספקת שירותי כוח אדם, אולם העוסק שהוציא את החשבונית ואשר שמו מתנוסס על גבי החשבונית, אינו הגורם אשר סיפק בפועל את השירות או מכר בפועל את הטובין. הפגם שבה- העוסק שהוציא את החשבונית "זר" לעסקה נשוא החשבונית, ומכאן לפסולתה לניכוי מס תשומות על ידי מקבלה, שכן היא "הוצאה שלא כדין", תנאי שקיומו הכרחי בהתאם להוראתו של סעיף 38 לחוק מע"מ.

הדין ברוסיה קובע, כי חברה שמקום התאגדותה הוא ברוסיה, תחשב כתושבת רוסיה לצורכי מס. חברה תושבת רוסיה חייבת במס ברוסיה על כל הכנסה שהפיקה ו/או שנצמחה לה, וזאת ללא קשר למקום הפקתה או צמיחתה של ההכנסה, בעוד שחברה שאינה תושבת רוסיה עשויה להתחייב במס ברוסיה אך ורק בגין הכנסה שהפיקה ו/או שנצמחה לה ברוסיה.

חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק שיוזמת ממשלת ישראל מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות במשק, כגון הפרטות וצעדים אחרים התואמים את עקרונות הליברליזם הכלכלי, להם משמעויות ארוכות טווח, ולעתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה.

סעיף 1 לחוק מס עזבון (ביטול), התשמ"א- 1981 קבע כי חוק מס עיזבון, התש"ט-1949 (להלן: "חוק מס עזבון") בטל ובכך בטל מיסוי העיזבון בישראל. יחד עם זאת, על אף שכבר לא קיים מיסוי על עיזבון בישראל, עדיין עשויים יורשים ע"פ סעיף 2 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 אם הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה להיות מחויבים במס הכנסה בישראל עם קבלת ירושה וזאת נוכח חובות מס של המוריש.

עד לשנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינת ישראל הייתה שיטת מס טריטוריאלית עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל, ולפיכך חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות מס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו.

הלבת הון היא ביצוע של פעולה פיננסית שמטרתה היא מיסוך הוא הסתרת המקור והיעד של כסף אשר מקורו בפעילות חוקית או לא חוקית.

תיקון 70 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") שאושר בכנסת ישראל בקריאה שנייה ושלישית ביום 7.3.2011 ושתחולתו הינה לגבי עסקאות שיבוצעו החל מיום 31.3.2011 (להלן: "התיקון") משנה משמעותית את אופן הליכי הדיווח בעסקאות מקרקעין והליכי תשלום המס.

מיסי ייבוא כוללים מכס, מס ערך מוסף, מס קניה וכן מסים אחרים המוטלים לפי כל דין בישראל על ייבוא (סעיף 1 לפקודת המכס; תקנה 1 לתקנות המכס). חיוב המס בייבוא טובין אינו נעשה על-פי שומה אלא על-פי חיוב ודרישה. מיסי ייבוא הינם מיסים עקיפים. מס קנייה הוא מס עקיף (מס צריכה) המוטל על קבוצות מוצרים לצרכן ומחושב כאחוז מסוים מהמחיר הסיטונאי של המוצר.

סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג- 1963 מגדיר זכות במקרקעין כדלקמן: