מאמרים באות מ

הדין בפולין קובע, כי חברה שמקום רישומה הוא בפולין או שהועד המנהל שלה (הדירקטוריון) יושב בפולין, תחשב כתושבת פולין לצורכי מס.

נוכח צמיחתה האדירה של כלכלת סין אשר בקצב מסחרר מתעצבת ככוח עולה וכאחת השחקניות המרכזיות בכלכלה הגלובלית ואגב כך מרכזת בשטחה ענפי תעשיה שלמים, החל מתעשיות כבדות וכלה בתעשיות עתירות ידע (היי- טק, ביו- טק), הרי שיותר ויותר ישראלים שמים פעמיהם לעבר המזרח- לכיוונה של האימפריה הסינית.

סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"), קובע כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, וכי הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

שכיר רכש חנות לפני 9 שנים למטרת השכרתה. עלות החנות – 330,000 ₪ כולל מע"מ. הקבלן שבנה את החנות (וחנויות נוספות) נמצא בכינוס נכסים ועד היום טרם התקבל טופס 4 ועל כן החנות טרם הושכרה. הרוכש קיבל רק קבלות על התשלומים ולא קיבל חשבונית. אין אפשרות להשיג חשבונית מהקבלן כי כאמור הוא נמצא בכינוס נכסים. הרוכש לא דרש את מע"מ התשומות בגין הרכישה (בתום לב). האם ניתן לדרוש מע"מ תשומות ליותר מ- 5 שנים אחורה (כמובן בתנאי שיפתח תיק)? במידה וניתן לדרוש את התשומות, האם קבלות יספיקו? אם לא אז מה עצתכם? במידה והרוכש לא יקבל את מע"מ התשומות, האם במכירת החנות בעתיד הוא יחוייב במע"מ?

עובדת שגרירות צרפת אזרחית ישראל ובעלת אזרחות צרפתית אינה משלמת מס בארץ על הכנסתה על פי סעיף 19 לאמנה. עובדת זו פדתה ביטוח מנהלים שלה מהיותה שכירה בשגרירות ושילמה 35% מס. היא לא קיבלה כל השנים זיכוי ממס מכיוון שלא שילמה מס בארץ. השאלה היא האם מגיע לה פטור על הכנסתה זו בגלל שלא קיבלה מעולם זיכוי במס? במידה והיא אכן חייבת במס האם במידה ותגיש דוח תהיה זכאית להחזר בגובה נקודות הזיכוי שלא נוצלו עקב היותה בארץ פטורה ממס ע"פ סעיף 19 לאמנה?

כאשר בית המשפט גוזר עונש מאסר על נאשם, רשאי הוא להורות כי התקופה או חלק ממנה יהיה על תנאי. התנאי הוא כי הנידון לא יישא בחלק זה של המאסר אלא אם כן במסגרת התקופה שקבע בית המשפט, עבר את אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה זו.

מאמר קצר זה מתייחס בעיקרו להיבטי קיזוז ההפסדים של חברה משפחתית, כאשר למעשה לחברה משפחתית ישנם יתרונות וחסרונות אחרים, אשר מאמר זה אינו דן בהם.

סעיף 1 לחוק מס עזבון (ביטול), התשמ"א- 1981 קבע כי חוק מס עיזבון, התש"ט-1949 (להלן: "חוק מס עזבון") בטל ובכך בטל מיסוי העיזבון בישראל. יחד עם זאת, על אף שכבר לא קיים מיסוי על עיזבון בישראל, עדיין עשויים יורשים ע"פ סעיף 2 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 אם הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה להיות מחויבים במס הכנסה בישראל עם קבלת ירושה וזאת נוכח חובות מס של המוריש.

סעיף 30 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ישנן עסקאות אשר שיעור מס הערך המוסף המוטל בגינן הוא אפס. משמעות קביעה זו היא כי העסקאות עצמן מוגדרות כחייבות במס בעיקרן אולם שיעור המס יהיה אפס. קביעה זו כאמור תאפשר לעוסק לנכות מס תשומות בלא ששילם על העסקה מע"מ בגין העסקאות.

חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 "מע"מ תשומות הינו מס ערך מוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכנסים בידי עוסק או מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו" (סעיף 1 )